רצתי
והלב יגע מן המלאכה,
להגיע לפני המנחה.
פונה אל הגוזז במבט
לך-תדע,
והקול,
מה מעשיך, אחראי השערה
כקול צאן ובקר העולים על האדמה.
*
על הכיסא, אחרי הגזירה
ידעתי,
כמו בישיבה,
הראש שוב ישוב
יבהק במחשבה
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] היכולת שלך לתאר לאורך זמן (טור ארוך של שירים) יחסים זוגיים ולכתוב את הכל באותו קול (יש קצב קבוע כשקוראים את השירים בקול וברבים מהם אתה גם שומר על אווירה מסוימת שסובבת מעל) היא יכולת של אדם שלוקח ברצינות את כתיבתו. (ואולי גם את מושאי הכתיבה) מקנא בך. [ליצירה]
- [ליצירה] משובח. כרגיל אצלך. נהניתי לקרוא ובאמת חיכיתי לסגנון של מעולמה של חוזרת בתשובה (טעם "ה' ירחם עליו" עדיין בפי) ושמחתי למצוא שוני ויופי במקום אחד. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל מה הקשר למנחם? [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן כמה צירופי לשון ששווה לעמוד ולהתענג עליהם. (דורכת בתעיות..- נהדר) ציניות במינון גבוה (אני שואלת אותך (ואל תענה לי)) את כותבת אותו נהדר (אמנם - - הכתיבה שלך לא מדגדגת את סיפור האושר המנדריני שלו. שכתבת בשבילו. (היא פשוט צורבת-אש) ) ואחרי הכל, העצב שעולה מהקריאה מָבְכִּי ממש. נגה נגה, שיהיה לך הכי טוב שיכול להיות. מגיע לך. (ואני, הולך להסתפק באושר המנדריני שלי) [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שבדרך כלל השירים שלך הרבה יותר ברורים וכאן הסוד שלא מתגלה גורם להכל להיכתב באופן הרבה פחות ברור [ליצירה]
- [ליצירה] לא הצלחתי לחבר את כל הרעיונות לכדי הבנה שלימה של מה בדיוק קרה כאן. אבל זה מצוין. את כותבת (כאן ובסיפורים אחרים) מנקודת מבט מעניינת מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מתוקים, לא יודע מה להגיד, אבל לא הצלחתי לרדת לסוף דעתן של חלק מהתגובות. מה הבעיה באינגבול? הקפיצה היא כמובן מטאפורית אל עבר הריקוד הפרוע, אל עבר השפה הלא כתובה שפת השוליים, אל עבר חופש שנמצא מחוץ למסגרת (החלון). אבל בעיני דוד, מיכל תמיד נמצאת בתוך מסגרת החלון -ממנה היא נשקפת. לא בדקתי אם המשמעויות האלה נשמרות בכתוב לאורך זמן אבל זו התחושה שלי מהתיאור הזה. אגב הנה הביטוי הראשוני להבנה הזו (מפיו של יצחק גור) http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=12043&code=28 [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. משהו שבקריאה ראשונה, מבלי להעמיק קולטים. כך הייתי רוצה לכתוב שיר. [ליצירה]
תגובות