שובנה בנותיי
אל עמכם
ואל בועלכן
ואָל תבואו בביתי
כי עמי עִימי
ואלוהי אלוהי
והאשה אשר שמת
עימדי.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לפעמים לבד זה פתרון, ולפעמים אפילו, הוא הפתרון הנכון. סוערה, סיפור נחמד... [ליצירה]
- [ליצירה] * תיאור עדין ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים לאללה. [ליצירה]
- [ליצירה] ווי מיה מה אני אגיד לך. זה בודאי מפתיע הסיפור הזה. תפסת אותי ממש לא מוכן לסוף הזה. (בחולצה שחורה ולא מגולח) [ליצירה]
- [ליצירה] זר, זה ממש כתוב באופן מטלטל. שתזכה לשנים ארוכות ושתהיה לך כתיבה טובה השנה. [ליצירה]
- [ליצירה] * רק בשביל לסמן בשבילי [ליצירה]
- [ליצירה] / בקטע של לשנות טיפונת הייתי משנה כך: אני חובט בתבואה, (פסיק) בעצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] אתר צורה, באמצעות שליחיו, מבקש להשיב לך באהבה כפולה [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. זה נקרא לי יפה כשחשבתי על אדם בוגר שכותב את זה על עצמו. מין פכחון בוהק שמתבטא דרך שימוש בילדותיות של ה'כותב' וכן להפוך את זה כמשל (והפעם קראתי את זה כאמירה של ילד שאומר את זה בתמימות) למצבים אחרים חסרי מודעות שאנחנו חושבים שאנחנו כבר יותר חכמים מאתמול ונעשה הכל נכון, ואנו לא מבינים ששוב טעינו. [ליצירה]
- [ליצירה] תחושת פיקשוש קטנטנה . צריך את הביטוי שידבר על ההרזיה של משא הנפש. ושיוכל להיות 'הסיבה' למשפט של הרופאה. מילה על האירוע שהשיל ממך 'קילוגרמים מיותרים' חוצמזה, פשוט נהדר גם בלי עזרת רחל. [ליצירה]
תגובות