אני עושה בשוליים.
לכי תביני.
עושה, כמו מגבל.
בשוליים, כמו נוער.
אפשר,
להוציא שורשים
לתייק מסקנות.
לדבר חודשים,
להסיק לבבות.
(שני אנשים - לא עוסק בדרשות)
זה נשאר.
אני. המעשיות. הקווים הצהובים.
את מבינה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה קטע טוב שנותן תחושת אמינות. ורצון להמשיך ולקרוא עד שהוא כבר יגיד את הוידוי שלו. ואיזה יופי זה שהוא לא ושהוא סומך שנבין לבד. אני לא בטוח שחייבים לשים את הדברים בגרונו של ילד קטן. מישהו טיפה יותר מבוגר היה עושה טוב לקטע. והיה שם גם איזה קטע עם המנהל וההתנהלות סביב שקצת קצת סטה מהאינטיסיביות שמאפיינת את כל הוידוי. כל כך נכון להיפגש אקראית עם זה עכשיו ערב ראש השנה. נראה לי שאלך להתוודות ליד איזה עץ (אולי ביער? הוי אבא) [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, למרות שבדרך כלל כאשר מנסים לקחת מטאפורה וללכת איתה לאורך כל הדרך אז מחליקים בסיבובים וזה לא יוצא כל כך. כנראה שאנחנו דומים מדי למילים ולכן זה לא כך כך מסתדר... [ליצירה]
- [ליצירה] / חחח נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] איזו רעננות. איזה כתיבה. כמה את מדהימה אוהב יותר את השירים שאת ממעטת בהם בפעלים מחודשים ומתחכמים (כאן - זה רק מתדפדף) ונותנת לרעננות של המחשבות והביטויים הפשוטים לעשות את שלהם [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] חביב לי מאוווד. [ליצירה]
- [ליצירה] הו כל כך יפה כל כך ליאוראי [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה לך.. [ליצירה]
