הולך בשכונה שלי ורואה
אשה זקנה בבדים פרחוניים
עזים
זהים לבגדי אימהּ
בהם בכתה בתחנונים.
שואל - - - -
האם קירות הם המגינים
עליה
מאימת אוויר השאננים ?
האם יש
לרצף המולקולות בדי אנ אי
חלק בשמירה על
נפשה מפני הרעשנים ?
[ליצירה]
לפחות אפשר לקוות שיהיה שיר סקוטלנד, קיץ, 2005
בו תכה בך שוב השכחה.
הצלחתי להתבלבל לרגע, בשורות "נתתי לשקט שבו לצעוק על הרעש שבי לשתוק!" אך הם תפסו אותי.
על זה נאמר: אשרי אדם שוכח תמיד. הלוואי.
[ליצירה]
לא יודע אם זה מכוון אבל הדחיסות של צורת הטקסט מוסיפה כל כך לדחיסות של החומר המצוי בו.
כתוב טוב ומשכנע, דחוס, מייגע את הנפש, (הו זה טוב)
נסחפתי.
תגובות