וְיש עותק לדף.
וְסי די למחשב.
וְיש אותךְ.
וְכתבתְ וְצרבתְ וְאהבתְ
וְיש בִּנְין בשמים.
וּתמונה בכיס.
וְיש עץ זית.
וְטוויתְ וְתליתְ וְנטעתיךְ.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי מאד שיר נהדר! אני רק מרגיש שחסר בית אחרון [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא תמיד מבינה אבל... יפה :) והגעתי למסקנה שיש דברים יפים גם אם מבינים אותם חלקית או לא בכלל. זה פשוט נראה יפה. פנסוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... באמת יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה! ממש אהבתי... דבר גאוני היצירה אקראית הזה. אבל למה אני לא יכולה לשלוח משם תגובה??? [ליצירה]
- [ליצירה] מזמן לא התאהבתי ככה בשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה, זה יפה מאוד. אני חושב שהיה כדאי דוקא יותר לפתח את החלק הראשון של השיר שעוסק (אני חושב) בישראליות האקטואלית ופחות בנסיקה לדמיון הבזלת ורכב האש. אבל אולי זו הערה שנובעת מתוך חוסר הסכמה מסוים עם הרצון הזה לחזרה לשנות העבר. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] * רק בשביל לסמן בשבילי [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. מתפלל יחד איתך, ידידיה, כי ישועה יצחק יגדל ויהיה גבר בריא ברוחו ונפשו. שנזכה לביאת גואל במהרה בימינו אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים לבד זה פתרון, ולפעמים אפילו, הוא הפתרון הנכון. סוערה, סיפור נחמד... [ליצירה]
- [ליצירה] תנסי שיפט אנטר [ליצירה]
- [ליצירה] אופ כמה שמאוד יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מעונין להקדיש את השיר לזכרה של קרובת משפחה, מזל, (מזול -בפי) שהלכה לעולמה בשבוע שעבר (כ"ט תשרי תשס"ה) שיר זה נכתב על בסיס זכרונות של שיחות קצרות עימה בערבית-עדנית עילגת שלי (ברור שהיא הגתה שפה טורדנית זו בטבעיות) ובזכרוני, כאילו היתה מרימה אגודלה לימין ולשמאל בכל פעם שאמרה והסבירה לי עם חיוך, (בין השאר) את המשפט, אהלבכ ווסאהלה כמה אל זביב וואחלה. [ליצירה]
תגובות