מסומן בחישוקים.
שרוי בם, ומדבר
איתך ויודע להקשיב
לך ולך ולהזדהות
וממש טיפל'ה לכאוב.
ואתם קובעים.
ולי, מה זה אכפת
ואתם מסמנים,
ואני שם, חסר פחד
ומלא סתירות,
מכל העיגולים,
המזרימים לי דמים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה מתוקות. שרה, הערוגה שלך לא מעודכנת, אצלינו אומרים להתראות לילדים ולילדות והולכים בעקבות הכוכב, ובסוף, בעת הזיקוקים הוא אפילו (אוי)נופל. (אבל עדיין הולכים אחריו) ועוד מילה, מה שמשך אותי בשיר של אלג'יר זו הפניה הזו לאנשים האנונימיים בעולם, בראש השיר, הביאו , יש בזה הרבה בטחון שכך יהיה, אני חושב. רציתי גם להתחיל כך שיר, אך מה שיצא זה הבאתי (אז הביאו, טוב?) [ליצירה]
- [ליצירה] חוזר אחרי שנים [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין זה אמור להתפתח? או שזה נגמר? זה כתוב מותח ועושה חשק להעלות רעיונות [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי קצת מופתע מן ההנאה שחשתי מתיאור הרגע בו היא מסלסלת בשערה שלה וחשה את העקצוצים של קצות שערותיו. אהבתי את זרימת התיאור ופחות שמתי לב לבית העלמין, עם כל הכבוד לחשיבות שלו בסיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] אחת, זה יפה. הקטע ארוך מספיק על מנת ש'יהיה' מה לקרוא ולא רק למסור לנו בקיצור את הפואנטה (כמו שלפעמים אני עושה לבדיחות ולא מבין למה אנשים לא צוחקים) את עושה את זה טוב כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי נשמת אני מתנצל בפנייך, איך הקפטן הצליח להטביע אותי ככה עמוק במים. וחתלתול, אני יודע מי הגאון. אתה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לוקח מכאן כמה שורות למשל, הָעָם מְבַקְּשִׁים בַּקָּשָׁה שֶׁאִשָּׁה מְבַקֶּשֶׁת: גֶּבֶר וגם את, גָּלְיָת אֶחָד , מַכָּה אַחַת וְאֵין מַכָּה שְׁנִיָּה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. מבט מעניין. אך לדעתי, היה יותר מעניין לשמוע פרטים נקודתיים לגבי דרך הגידול של השירים. ולא להסתפק באהבה ורגישות [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה חמודים. עבר כבר הרבה זמן מאז שחוויתי את המלים הללו. וכיף שאתם אוהבים. הלוואי ואלוהים יפתח לכם את כל הדלתות שאתם צריכים. אמן. [ליצירה]
תגובות