מסומן בחישוקים.
שרוי בם, ומדבר
איתך ויודע להקשיב
לך ולך ולהזדהות
וממש טיפל'ה לכאוב.
ואתם קובעים.
ולי, מה זה אכפת
ואתם מסמנים,
ואני שם, חסר פחד
ומלא סתירות,
מכל העיגולים,
המזרימים לי דמים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] מה שיותר מעניין זה ההקשר האחד שתחתיו נמצאים שתי הפעולות האלה. איך אותו זכרון גורם גם להקאה -פעולה המסמנת את סירובו של הגוף לקבל חומר מסוים לתוכו - וגם לבכי פעולה בה הגוף עולה על גדותיו ומראה לעיני כל את הרגשות הכמוסים. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד. אחחח איזו אכזבה! מקוה בשבילו שכבר התעורר מחלום השינה לחלום נהדר של מציאות. [ליצירה]
- [ליצירה] / נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] הו כל כך יפה כל כך ליאוראי [ליצירה]
- [ליצירה] הקול של האב נשמע מאוד אבהי ולמרות שהוא מלא בשפע של עצות ותכניות לבן יש לקול טון נעים של מישהו שיודע יותר אבל לא משוויץ בזה ולא כופה את דבריו. הקול הזה מוצא חן בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] * (*) ניחוח של רומנטיות מהסוג הנעלם. לא יכול להתאפק: מבחינתי שילוב של שיר שמתחיל ב וכש ושיש בו סוגריים הוא שילוב מנצח. אולי גם זה סוג של רומנטיות. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד לקרוא. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] למטרות תעוד משאיר כאן לינק לראיון עם שלום גד [ליצירה]
- [ליצירה] העליתי תמונה באיכות טובה יותר. [ליצירה]
תגובות