מסומן בחישוקים.
שרוי בם, ומדבר
איתך ויודע להקשיב
לך ולך ולהזדהות
וממש טיפל'ה לכאוב.
ואתם קובעים.
ולי, מה זה אכפת
ואתם מסמנים,
ואני שם, חסר פחד
ומלא סתירות,
מכל העיגולים,
המזרימים לי דמים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] * זה יפה איך רק כשאין מבינים כמה היה. ממש כמו המעגל שמתואר ביצירה הבאה שלך אז פילוסופית אחת טענה אז מה? [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מצוין, כתוב משכנע ואינטילגנטי.. נהניתי מאוד לקרוא [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם היפ נוטי. התמונה הזו מנצחת בקומפוזיציה שלה(והכתום הרפסודי.) (כמה חבל שצבע העץ מיטשטש בצבע החול) (אולי זוית נמוכה יותר היתה מניחה את המדרגות בתוך הים?) [ליצירה]
- [ליצירה] את מגובשת לחלוטין. זה מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את לכו, כנסו את כל היהודים שבתוכי (היום יוצאים למלחמה.) אך באופן כללי "שיר הערים" יותר דיבר אליי... [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי קרוב למלודי במיוחד להערך שנכתב ביז בתמוז [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] זר, זה ממש כתוב באופן מטלטל. שתזכה לשנים ארוכות ושתהיה לך כתיבה טובה השנה. [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה כל כך. [ליצירה]
תגובות