מסומן בחישוקים.
שרוי בם, ומדבר
איתך ויודע להקשיב
לך ולך ולהזדהות
וממש טיפל'ה לכאוב.
ואתם קובעים.
ולי, מה זה אכפת
ואתם מסמנים,
ואני שם, חסר פחד
ומלא סתירות,
מכל העיגולים,
המזרימים לי דמים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * יפה כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] העליתי תמונה באיכות טובה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים לבד זה פתרון, ולפעמים אפילו, הוא הפתרון הנכון. סוערה, סיפור נחמד... [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין ויפה. אני אוהב שימת לב שמאפשרת לתפוס את הרגע בכל תפארתו [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] וואו קשה להאמין שפעם היה פה כזה דיון ודגש גדול גם על פה - בצורה וגם על פעם - כי נראה לי שהעולם הדתי שלנו קצת קצת השתנה ולא שהיום לא נדבר על זה - אבל אחרת לגמרי ומעניין אם הפורום הזה עדיין קיים. [ליצירה]
- [ליצירה] כן ילד, זה בהחלט נכתב כשעמיחי מהדהד לי. זה זמן רב שחשבתי איך לשלב את הוריאציה שלי לשינוי ולאלוהים, עד ש זה הגיע. אבל לך תדע, אולי אולי אתה צודק. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני דוקא דמיינתי שעברו שנתיים... חשים היטב את הדחיסות שהמילים אמורות ליצור אצלו. והדחיסות הזו מתאימה מאוד לתנועת המשיכה-דחיה. זהו. זה יפה. אני אזכור (לפחות) את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
תגובות