יהרגו אותי אם
אבטא אותיות
אלף הא בית הא ב
סדר.
אך אמרי נא, אחותי,
בטאי אותן גם את
לי.
באמתחתי סדורות ה
אותיות
כמו מצות. נוקשות אחת תֶ רעותה,
כמו חולצה לבשר ביום קרה
אפטירם אגב אחר לכתי.
לא, לא ידעו, אפילו היא.
יהרגו אותי.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעתה, תגובות בשרשור הזה, שלא קשורות ליצירה עצמה (להבנתי) ימחקו. ניתן לפתוח דיונים בפורום. שם מקומם. [ליצירה]
- [ליצירה] **** [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם קטע קצר, אך הצלחת לתפוס אותי בפתיחה הסנטימנטלית, באזכור התיבה, שהעיסוק בה וסביבה תמיד עושה לי טוב, ובפניה האינטימית לגשם בסיום. טוב שכתבת את זה, חיכינו לקטע כזה כל כך [ליצירה]
- [ליצירה] כן שי, לעת עתה נראה לי שאשאיר את זה ככה. נח לי עם זה ששני הגירסאות נמצאות כאן. וזה מספיק על אף התיקונים הקלים שהיה צריך לערוך בכל אחד מהם. .. . ובכל זאת אומר שהסיום של הגירסא שבתגובות "זו שירה" חביבה עלי יותר. מנחם שנזכר במעט געגוע איך שב תלמד היה ביטוי מוביל בישיבתו. [ליצירה]
- [ליצירה] המשל מעורר מחשבה ואתה כותב אותו בצורה ששווה לקרוא שוב ולחשוב. [ליצירה]
- [ליצירה] למטרות תעוד משאיר כאן לינק לראיון עם שלום גד [ליצירה]
- [ליצירה] אורנה, תודה על שרשמת בגלוי את רב הנסתר. אשריכן בנות ישראל שמי יכול עליכן. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהב קינמון אבל אהבה? למה לא... נחמד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] / בקטע של לשנות טיפונת הייתי משנה כך: אני חובט בתבואה, (פסיק) בעצמי. [ליצירה]
