יהרגו אותי אם
אבטא אותיות
אלף הא בית הא ב
סדר.
אך אמרי נא, אחותי,
בטאי אותן גם את
לי.
באמתחתי סדורות ה
אותיות
כמו מצות. נוקשות אחת תֶ רעותה,
כמו חולצה לבשר ביום קרה
אפטירם אגב אחר לכתי.
לא, לא ידעו, אפילו היא.
יהרגו אותי.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] * אהבתי את שורות הסיום. כתוב יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה איך שמאיזור הדמדומים שממנו את באה, יש מקום להכספת השמים ויש גם נתינת אפשרות לָשָבַּת להציף רגש ישן עד כדי אפשרות לבוא ימים חדשים. (אגב, ברור שברי עדיף) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד ! (אחרי אי רצון לגעת ביצירתך; אפשר בשורה האחרונה לכתוב גם "את מצוות עשן תעשן") [ליצירה]
- [ליצירה] * (*) ניחוח של רומנטיות מהסוג הנעלם. לא יכול להתאפק: מבחינתי שילוב של שיר שמתחיל ב וכש ושיש בו סוגריים הוא שילוב מנצח. אולי גם זה סוג של רומנטיות. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך המוציא יצירות מן התהום ומעלן על השולחן. (ותודה לכוכב שהעז) מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את לכו, כנסו את כל היהודים שבתוכי (היום יוצאים למלחמה.) אך באופן כללי "שיר הערים" יותר דיבר אליי... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
