יהרגו אותי אם
אבטא אותיות
אלף הא בית הא ב
סדר.
אך אמרי נא, אחותי,
בטאי אותן גם את
לי.
באמתחתי סדורות ה
אותיות
כמו מצות. נוקשות אחת תֶ רעותה,
כמו חולצה לבשר ביום קרה
אפטירם אגב אחר לכתי.
לא, לא ידעו, אפילו היא.
יהרגו אותי.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הקריאה הקשה של השיר (בשל השימוש הרב באותיות כמו ריש וקוף וגימל שמקשים על קריאה זורמת) מכריחה אותך לקרוא את זה לאט ולהקשיב לתוכן. הכתיבה, המאוד-חושנית כופה את ההתחברות לסיטואציה. דוקא לסיום יש צליל מאוד נח ונעים. וכך גם תוכנו. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה חמודים. עבר כבר הרבה זמן מאז שחוויתי את המלים הללו. וכיף שאתם אוהבים. הלוואי ואלוהים יפתח לכם את כל הדלתות שאתם צריכים. אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נראה לי כמו משובח ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הדימוי של המטחנה הזכיר לי שיר של קוסמן הנה: http://www.tzura.co.il/tshsd/book.asp?arid=99 [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד צדת יפה את הרגע הזה [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, למרות שבדרך כלל כאשר מנסים לקחת מטאפורה וללכת איתה לאורך כל הדרך אז מחליקים בסיבובים וזה לא יוצא כל כך. כנראה שאנחנו דומים מדי למילים ולכן זה לא כך כך מסתדר... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד ברוך שובך. יש עוד כמה בשובך שזוכרים... [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד לקרוא. תודה. [ליצירה]
