קשה לי, לראות,
איך בכל זה, יש...
איך יש כאן,
פרץ של דברים.
קשה לראות את הפה,
שותת כך
אל הנייר.
במקום,
אני רואה את דוד
שוטף עצמו,
תחת עץ זית.
אומר תהלה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה מתוקות. שרה, הערוגה שלך לא מעודכנת, אצלינו אומרים להתראות לילדים ולילדות והולכים בעקבות הכוכב, ובסוף, בעת הזיקוקים הוא אפילו (אוי)נופל. (אבל עדיין הולכים אחריו) ועוד מילה, מה שמשך אותי בשיר של אלג'יר זו הפניה הזו לאנשים האנונימיים בעולם, בראש השיר, הביאו , יש בזה הרבה בטחון שכך יהיה, אני חושב. רציתי גם להתחיל כך שיר, אך מה שיצא זה הבאתי (אז הביאו, טוב?) [ליצירה]
- [ליצירה] להזכיר לי (ולאחרים) שקראתי. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] הלבן שוטף הכל והאבנים מקבלות את צבע התכול של המים עיקול החומה מגוון מתמונות חוף-ים רגילות שהם בעלות חיתוכים לכיוון אחד. וכמובן הצופה שמביט בכל הים הזה והוזה. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. (יש לי 'סנטימנטים עמוקים' למילה חיכיון.) הערות: הסיומת "בלבן" בשורה שמא יצאתי לחולל בלבן לא הסתדרה לי מבחינת המקצב. נדמה לי שכדאי לסיים את השורה עם הברה פתוחה. וגם הסיום קול דודי דופק, מיותר לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה מאוד נהניתי משילוב הביטויים המקוריים זה מוסיף את הנופך ששיר כזה מנסה ליצור. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שבדרך כלל השירים שלך הרבה יותר ברורים וכאן הסוד שלא מתגלה גורם להכל להיכתב באופן הרבה פחות ברור [ליצירה]
- [ליצירה] זר, זה ממש כתוב באופן מטלטל. שתזכה לשנים ארוכות ושתהיה לך כתיבה טובה השנה. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
