אורב בין סלעים, כמו
שפן מכיר כל חרכים,
ראשי מחגוי הסלע,
כמו יונתי,
ותיבת הצלילים.
מחכה זה זמנים,
כמו לוחם ושריקות כדורים,
להפצעת
פסקה, משפט, מלים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נכון! זה באמת מאוד מזכיר מה שאני כתבתי, כפי שאמרת לי אתה! (http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=16879) מה שמעלה את השאלה האם כולנו נידנו ל"מקוריות" ו"חדשנות" שקריים? די נורא לחשוב שבאופן אישי, כולנו חושבים אותו דבר. תודה על השיתוף! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, עדין, מעבר למצופה. (אם כי גם המצופה לא תמיד בא...) [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם קטע קצר, אך הצלחת לתפוס אותי בפתיחה הסנטימנטלית, באזכור התיבה, שהעיסוק בה וסביבה תמיד עושה לי טוב, ובפניה האינטימית לגשם בסיום. טוב שכתבת את זה, חיכינו לקטע כזה כל כך [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] מצאה חן בעיני השורה הראשונה בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁרָאִיתִי אֶת הַכַּדּוּר, הוּא הָיָה בַּיָּדַיִם שֶׁלְּךָ. שורה נהדרת להתחיל איתה שיר אבל זה קצת נתקע על הרעיון הזה ולא התקדם. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה מאוד. עושה רושם של הרבה אומץ לעמת את עצמך בעצמך. חזקי ואמצי. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] הדימוי של המטחנה הזכיר לי שיר של קוסמן הנה: http://www.tzura.co.il/tshsd/book.asp?arid=99 [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד ומיוחד [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] תחושת פיקשוש קטנטנה . צריך את הביטוי שידבר על ההרזיה של משא הנפש. ושיוכל להיות 'הסיבה' למשפט של הרופאה. מילה על האירוע שהשיל ממך 'קילוגרמים מיותרים' חוצמזה, פשוט נהדר גם בלי עזרת רחל. [ליצירה]
תגובות