אורב בין סלעים, כמו
שפן מכיר כל חרכים,
ראשי מחגוי הסלע,
כמו יונתי,
ותיבת הצלילים.
מחכה זה זמנים,
כמו לוחם ושריקות כדורים,
להפצעת
פסקה, משפט, מלים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נכון! זה באמת מאוד מזכיר מה שאני כתבתי, כפי שאמרת לי אתה! (http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=16879) מה שמעלה את השאלה האם כולנו נידנו ל"מקוריות" ו"חדשנות" שקריים? די נורא לחשוב שבאופן אישי, כולנו חושבים אותו דבר. תודה על השיתוף! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, עדין, מעבר למצופה. (אם כי גם המצופה לא תמיד בא...) [ליצירה]
- [ליצירה] איך עברו השנים ועדיין הקול הוא אותו תום [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד. זה פשוט כתוב כל כך טוב צחקנו גם בכינו. **** [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי שזה מה שרצית לכתוב איש איש באמונתו יחיה ואני אינני מאמינה באיש באמונתו יחיה ואני אינני מאמינה באיש ואני אינני מאמינה ואני אינני [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה, זה יפה מאוד. אני חושב שהיה כדאי דוקא יותר לפתח את החלק הראשון של השיר שעוסק (אני חושב) בישראליות האקטואלית ופחות בנסיקה לדמיון הבזלת ורכב האש. אבל אולי זו הערה שנובעת מתוך חוסר הסכמה מסוים עם הרצון הזה לחזרה לשנות העבר. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] שיא הייאוש [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה.. מסמן לעצמי שצריך לעבור על עוד כמה שירים שלך.... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מאוד [ליצירה]
תגובות