אורב בין סלעים, כמו
שפן מכיר כל חרכים,
ראשי מחגוי הסלע,
כמו יונתי,
ותיבת הצלילים.
מחכה זה זמנים,
כמו לוחם ושריקות כדורים,
להפצעת
פסקה, משפט, מלים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נכון! זה באמת מאוד מזכיר מה שאני כתבתי, כפי שאמרת לי אתה! (http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=16879) מה שמעלה את השאלה האם כולנו נידנו ל"מקוריות" ו"חדשנות" שקריים? די נורא לחשוב שבאופן אישי, כולנו חושבים אותו דבר. תודה על השיתוף! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, עדין, מעבר למצופה. (אם כי גם המצופה לא תמיד בא...) [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולם, רדף השיג, תודה מיוחדת על המזל טוב. בקרוב אצלך. [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה עם יהודית שמעליי. תיארת את מריה באופן אמין למדי. נהניתי לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נראה לי כמו משובח ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה מאוד. עושה רושם של הרבה אומץ לעמת את עצמך בעצמך. חזקי ואמצי. [ליצירה]
- [ליצירה] ** [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. היחס נביא ושליחו שבין אב לבן, הפתיע אותי מעט. כנראה שרגע הלידה הוא כל כך חזק, שיש בו מן הביטול. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד נהניתי לקרוא [ליצירה]
- [ליצירה] הו כל כך יפה כל כך ליאוראי [ליצירה]
תגובות