לפעמים קורה, שבא לי באמת מכל הלב להתפלל. באותם פעמים, אני הולך למקומות, בהם אני מדבר עם אלהים. התפללתי אל שומע תפילה. זה היה אחרת מכל מה שהכרתי עד כה. פתאום שמתי לב, - שומע תפילה. לפעמים, כשאני מרגיש צורך עלום כזה, שמשתלט על כל ההוויה שלך ולא מוצא מקום לצאת, אני דווקא מקשיב לשיר שהכי אוהב. באותו רגע גם מברך. ברוך מתיר אסורים. עכשיו זה, "את הכי יפה, כשאת שכורה." ההפסקה, שהלחן מאפשר בהצגת המילים, זה בדיוק הזמן שנזקק לו לזמר-חזן כדי לשוב למקומו לאחר שזעק וגופו מוטה קדימה, בקידמת הבימה, את מה שיש לו. .Let love in .Let love in .Let love in כן כך אני רואה את זה גופו מוטה קדימה. הגיטרה תלויה על גוו. הוא מקשיב לשומעים. אני לא מבחין בין טוב לרע. שמעתי, שבמדבר, התפלה היא זכה. שמעתי את זה מאדם מכובד. דובר לשון צחה. זקן לברכיו. אולי אלך אל המדבר. המקום הזה שדוקא מקשיב לך ולא ממלמל. ואולי כן. אהיה אבוד. בלי תיק, בלי שיר בלי מעיל. אדע. כי יש שם שומע. תפילה. מדבר. אני שכור. אני יודע.