כבר אמצע הקיץ
מתכנס
אל בטנך
במגדל שמירה גבוה
גבוה מעל ראשך
ואת נוטפת טל
מזיעה את רחמך
את עם געגוע
אני מיילד את מבע עינך
*
רחב הלב, --
באמצע הקיץ התמתחנו
בכניסה,
הנה אסקופת ביתנו.
אהבתי.
בעיקר את דימוי הלידה.
גם את שני השירים הנוספים..
אני בכלל חושבת שאם לא הייתה בארץ חובת שירות מילואים, היה צריך להמציא את הקונספציה בשביל ההשראה של טובי בחורינו הלוחמים..
למה שכבר אין,
הלידה היא מה שרק מתחיל.
האם נפגשות תפילותיכם? האם תעברו את הסף אל מחר , או געגועיה' ימשכו אתכם אל שאינו?
האין זה סיפור הלידות כולן??
תודה על שיר נהדר!
[ליצירה]
אהבתי.
בעיקר את דימוי הלידה.
גם את שני השירים הנוספים..
אני בכלל חושבת שאם לא הייתה בארץ חובת שירות מילואים, היה צריך להמציא את הקונספציה בשביל ההשראה של טובי בחורינו הלוחמים..
[ליצירה]
הגעגוע
למה שכבר אין,
הלידה היא מה שרק מתחיל.
האם נפגשות תפילותיכם? האם תעברו את הסף אל מחר , או געגועיה' ימשכו אתכם אל שאינו?
האין זה סיפור הלידות כולן??
תודה על שיר נהדר!
[ליצירה]
הנה ההצעה שלי:
הוא עמד בתחנת האוטובוס
מחכה לקו הנכון
שיביאו לעבודה
בבית האבות.
"היום שבת" אמרתי
"אין אוטובוסים".
הוא הביט בי משתאה
בעיניו המלוכסנות,
כיצד מסבירים בסינית
את זמני הנסיעות?
*
ראיתי עורב שחור
מקרטע על הדשא,
כנפו האחת שמוטה.
ניסה לעוף, ללא הצלחה.
הוא הביט בי מתחנן,
כמבקש את רחמיי,
החזרתי מבטי, כאילו לומר
כי אין באמתחתי שיטה לעוף
עם כנף אחת שבורה.
[ליצירה]
רציתי להגיב כבר אתמול ולא ידעתי מה לומר.
אז אומר שזה יפה מאוד ככה כמו שזה. ואני מעדיף לחשוב שזה נראה ככה כי כך רצית ולא כי אין סורק. וזו לדעתי התמונה הטובה בשלישיה האחרונה.
והחצאית והמים וזהו.
תגובות