כבר אמצע הקיץ
מתכנס
אל בטנך
במגדל שמירה גבוה
גבוה מעל ראשך
ואת נוטפת טל
מזיעה את רחמך
את עם געגוע
אני מיילד את מבע עינך
*
רחב הלב, --
באמצע הקיץ התמתחנו
בכניסה,
הנה אסקופת ביתנו.
אהבתי.
בעיקר את דימוי הלידה.
גם את שני השירים הנוספים..
אני בכלל חושבת שאם לא הייתה בארץ חובת שירות מילואים, היה צריך להמציא את הקונספציה בשביל ההשראה של טובי בחורינו הלוחמים..
למה שכבר אין,
הלידה היא מה שרק מתחיל.
האם נפגשות תפילותיכם? האם תעברו את הסף אל מחר , או געגועיה' ימשכו אתכם אל שאינו?
האין זה סיפור הלידות כולן??
תודה על שיר נהדר!
[ליצירה]
אהבתי.
בעיקר את דימוי הלידה.
גם את שני השירים הנוספים..
אני בכלל חושבת שאם לא הייתה בארץ חובת שירות מילואים, היה צריך להמציא את הקונספציה בשביל ההשראה של טובי בחורינו הלוחמים..
[ליצירה]
הגעגוע
למה שכבר אין,
הלידה היא מה שרק מתחיל.
האם נפגשות תפילותיכם? האם תעברו את הסף אל מחר , או געגועיה' ימשכו אתכם אל שאינו?
האין זה סיפור הלידות כולן??
תודה על שיר נהדר!
[ליצירה]
מצוין. זה נקרא לי יפה כשחשבתי על אדם בוגר שכותב את זה על עצמו.
מין פכחון בוהק שמתבטא דרך שימוש בילדותיות של ה'כותב'
וכן להפוך את זה כמשל (והפעם קראתי את זה כאמירה של ילד שאומר את זה בתמימות) למצבים אחרים חסרי מודעות שאנחנו חושבים שאנחנו כבר יותר חכמים מאתמול ונעשה הכל נכון, ואנו לא מבינים ששוב טעינו.
תגובות