פעם הקשבתי נשמתך.
לא הרחבת מילה.
שתיתי גם הרוויתי צמאונך,
ועכשיו מה, - - - - מה קרה,
[מה זה ועל מה זה
ככה.]
מקשיב
ואצבעותיי ברוח נכוחה,
מכבות אותך.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * ה "דודנו מרקד." בא לי בהפתעה, ודרש קריאה מחודשת וזה מצא חן בעיניי רק השטן המסופק שנתקע כאן באמצע נראה כאילו הגיע למסיבה לא לו... [ליצירה]
- [ליצירה] את מגובשת לחלוטין. זה מצוין. [ליצירה]
-
[ליצירה]
קנית אותי עם ימי בין הנצריםת נהדר!
[ליצירה] - [ליצירה] מצאה חן בעיני השורה הראשונה בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁרָאִיתִי אֶת הַכַּדּוּר, הוּא הָיָה בַּיָּדַיִם שֶׁלְּךָ. שורה נהדרת להתחיל איתה שיר אבל זה קצת נתקע על הרעיון הזה ולא התקדם. [ליצירה]
- [ליצירה] המשל מעורר מחשבה ואתה כותב אותו בצורה ששווה לקרוא שוב ולחשוב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה בטוח נחמד [ליצירה]
- [ליצירה] חביב לי מאוווד. [ליצירה]
- [ליצירה] על מי מדובר? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד. נהניתי לקרוא. בכלל, כיף לקרוא את מה שאתה כותב. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מעונין להקדיש את השיר לזכרה של קרובת משפחה, מזל, (מזול -בפי) שהלכה לעולמה בשבוע שעבר (כ"ט תשרי תשס"ה) שיר זה נכתב על בסיס זכרונות של שיחות קצרות עימה בערבית-עדנית עילגת שלי (ברור שהיא הגתה שפה טורדנית זו בטבעיות) ובזכרוני, כאילו היתה מרימה אגודלה לימין ולשמאל בכל פעם שאמרה והסבירה לי עם חיוך, (בין השאר) את המשפט, אהלבכ ווסאהלה כמה אל זביב וואחלה. [ליצירה]
