פעם הקשבתי נשמתך.
לא הרחבת מילה.
שתיתי גם הרוויתי צמאונך,
ועכשיו מה, - - - - מה קרה,
[מה זה ועל מה זה
ככה.]
מקשיב
ואצבעותיי ברוח נכוחה,
מכבות אותך.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הייתי קצת מופתע מן ההנאה שחשתי מתיאור הרגע בו היא מסלסלת בשערה שלה וחשה את העקצוצים של קצות שערותיו. אהבתי את זרימת התיאור ופחות שמתי לב לבית העלמין, עם כל הכבוד לחשיבות שלו בסיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] ** [ליצירה]
- [ליצירה] את מגובשת לחלוטין. זה מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי זה הזכיר לי משהו שכתבתי פעם http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=2707&code=32 [ליצירה]
- [ליצירה] זושא, זה ממש טוב. המספר מדבר כאחד החבר'ה עד שכמעט והוא משכנע במעשים שלו. חזק מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ** מצוין! מעורר מחשבה וכו' [ליצירה]
- [ליצירה] / וואלה, זה יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי למה צריך לשאול קלפים אבל נהניתי מאד מהשיר. הלך לך קלף משוגע... [ליצירה]
- [ליצירה] שאלת הסמיכות שהזכרת בדבריך מאוד מענינת ואף זיהוי הבעיה האחת שמולה עומד אברהם. קצת מיעטת בדברים לגבי יצאית ההסטוריה שלנו לדרך מהרגע הזה [ליצירה]
- [ליצירה] שמח שהאקראית יודעת להחזיר אותי לכאן מדי פעם [ליצירה]
