ויש חסיד מתנגד לכל מה
שכח בו
והים בא אליו
והיד מתכווצת משלח גליו ועכשיו היא
נושפת
והחסיד איתן ישוב במרומיו
השצף קצף מגלה פניו
בתווים בהירים
גם כמה קמטים
קמטי רצון
שלא דוהים.
חשתי כאן יציבות מול הסערה
בין מה שמבטאת חסידות לבין מה שמבטא זרם המתנגדים, כמטאפורה
לכל מה שָׁכַח בו
או שֶׁכֹח בו?
קמטים רב-משמעיים: קפלי הים, כמו גם קמטי הבעה...
קמטים בדרך החיים...
וזה על קצה המזלג...
כתיבה טובה ומעניינת
גמר חתימה טובה לך
[ליצירה]
חשתי כאן יציבות מול הסערה
בין מה שמבטאת חסידות לבין מה שמבטא זרם המתנגדים, כמטאפורה
לכל מה שָׁכַח בו
או שֶׁכֹח בו?
קמטים רב-משמעיים: קפלי הים, כמו גם קמטי הבעה...
קמטים בדרך החיים...
וזה על קצה המזלג...
כתיבה טובה ומעניינת
גמר חתימה טובה לך
[ליצירה]
למען הסדר הטוב
יש שיר אחר על צ'ט של ארז שנמצא כאן ולא עמד בכלל בפני שאלת הצנזור.
הנה
שיר אחר (גם של ארז) שצונזר מהאתר אך נערך עליו דיון בפורום יצירה. והוא גם הובא שם.
לטעמי, דוקא הוידוי האינטימי והשימוש בגוף ראשון הם שנותנים לשיר את עצמתו ובאיזשהו מקום הם שנותנים לו את מקומו כאן איתנו.
[ליצירה]
אהבתי.
(יש לי 'סנטימנטים עמוקים' למילה חיכיון.)
הערות: הסיומת "בלבן" בשורה שמא יצאתי לחולל
בלבן לא הסתדרה לי מבחינת המקצב. נדמה לי שכדאי לסיים את השורה עם הברה פתוחה.
וגם הסיום קול דודי דופק, מיותר לטעמי.
[ליצירה]
אהבתי את רוגעלך קינמון. ואת זלדה (מה זה במקור?)
אולי תיתן כמה מלים על אלפרד? וכמובן שלראות את המקור היה יכול להוסיף. (שוב זלדה וגם ה-תנו לי אלף (אלף))
תגובות