ומכל זה תקומי
ותהיי פלא
הנה אני. קומה
אחר קומה
בסתר ובגאווה
אבנה אותך
ואצור ואעשה
אלוש לאחד
מכל החלקים. אאפה.
על אש קטנה ימים על ימים
ואז תצוצי
כמו ממראת-ים
ונלך בסימטת הנגב על מקל רחב
את תקומי וגם תהיי.
אני יודע.
יהי זה פלא.
ויהי.
[ליצירה]
ואני דוקא דמיינתי שעברו שנתיים...
חשים היטב את הדחיסות שהמילים אמורות ליצור אצלו. והדחיסות הזו מתאימה מאוד לתנועת המשיכה-דחיה.
זהו. זה יפה. אני אזכור (לפחות) את השיר.
[ליצירה]
מישי הפנתה אותי לשיר הבא של לאה גולדברג.
מחר אנחנו נצא אל חוף נחל ירֹק
במימיו אבדה החמה טבעת זהב.
אנחנו נשוט בסירה בנחל ירֹק,
עמֹק, עמֹק במימיו
טבעת זהב.
המכמרת תרד למצולה,
תעלה הטבעת ברשת.
תענדנה על אצבעי:
הרי את מקֻדשת!
רשת הדייגים ורשת האינטרנט, כולם כלים לדרישה, הרי את מקודשת...
תגובות