הערב הזה, כמו פסח,
כולו שלי.
יש סיכוי למצוא, כמו אפיקומן,
קטניות באדמה.
הפה דיבר גם שאפתי, כמו כוסות,
אוויר יינות ללב-כבדי.
נותרה משימה אחת, בחצות.
לצאת על שתי רגליי. לפחות.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לפעמים לבד זה פתרון, ולפעמים אפילו, הוא הפתרון הנכון. סוערה, סיפור נחמד... [ליצירה]
- [ליצירה] ווי מיה מה אני אגיד לך. זה בודאי מפתיע הסיפור הזה. תפסת אותי ממש לא מוכן לסוף הזה. (בחולצה שחורה ולא מגולח) [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] היכולת שלך לתאר לאורך זמן (טור ארוך של שירים) יחסים זוגיים ולכתוב את הכל באותו קול (יש קצב קבוע כשקוראים את השירים בקול וברבים מהם אתה גם שומר על אווירה מסוימת שסובבת מעל) היא יכולת של אדם שלוקח ברצינות את כתיבתו. (ואולי גם את מושאי הכתיבה) מקנא בך. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את לכו, כנסו את כל היהודים שבתוכי (היום יוצאים למלחמה.) אך באופן כללי "שיר הערים" יותר דיבר אליי... [ליצירה]
- [ליצירה] * אהבתי את שורות הסיום. כתוב יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] לא דחיה ראשונית - חלילה. התכוונתי שאני לא אוהב להציע לאחרים שינויים ביצירתם ובכל זאת בגלל שמאוד אהבתי חשבתי על ההערה שכתבתי [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד לקרוא. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי לקרוא [ליצירה]
תגובות