לא כתבתי שום דבר עד עכשיו כי זה 'פשיטא'... פשיטא שהשיר הזה לוקח הרבה יצירות יפות וטובות פה (זה אולי הדבר הכי יפה בשיר טוב: שבמילים בודדות- אמרת הכל!) הכי אהבתי את ההקבלה המצלולית במילים: נשמעת, נשמט, נשמת. כה לחי! הראל.
מנחם
קראתי את שירך
אני חושבת ששימוש בכתב יד באתר אינטרנט
זו אמירה יצירתית ומעניינת בפני עצמה
אך בשיר זה בו לפי
הבנתי אתה רוצה לתת תחושה של " הליכה לעבר רוחניות
\סוג של "התעלות"
כתב היד הספציפי הזה מפריע מעט
כיוון שצורתו הויזואלית ביחד עם סינוור המסך יוצרים תחושת אי שקט
אפילו סוג של סהרוריות
אני לא יכולה להגיד שאהבתי משום שזה כ"כ נכון, איך המחשבה נשמטת. אבל זה סתם... אני מפרשת את זה לפי נסיון פרטי . אך זה ממש יפה ופשוט , כמו שמלה לבנה- של יום כיפורים. גם הכתב נשמט ונוטה כמו המים ששוטפים ימים וזכרונות.. מצחיק כי אני קוראת את זה בערב שבת... הלוואי ואדע ללכת לקראתה לקראת נשמתי...שבת.
איזה יופי של שיר ! כיף לקרוא אותו שוב ושוב.
הוא בנוי מאד נכון ונגמר בזמן ובמקום הנכונים.
אפשר לקרוא שָבַת או שַבָּת, ואת המשמעות של "הוא" בהתאם...
ולגבי ההתחלה - לפחות עבורי היא מתארת מצב של כל בוקר מבקרי השבוע :)
ארז.
עשה לי אתזה השיר הזה. החיבור לשבת...
הכתב מדהים, הרגיש לי זרימה בחשיבה ובהתנהלות החיים. לא עומד על קטנות, מחבר את הטוב. מדהים.
אהבתי איך שפתחת את המחשבה - ל א ט ,
אך בצעידה בטוחה, כ"כ בטוחה ונהדרת.
מלא עדן ויפעה השיר הזה.
אימצתיו
כּנרת
[ליצירה]
טוב נו...
לא כתבתי שום דבר עד עכשיו כי זה 'פשיטא'... פשיטא שהשיר הזה לוקח הרבה יצירות יפות וטובות פה (זה אולי הדבר הכי יפה בשיר טוב: שבמילים בודדות- אמרת הכל!) הכי אהבתי את ההקבלה המצלולית במילים: נשמעת, נשמט, נשמת. כה לחי! הראל.
[ליצירה]
טוב מתוקים, לא יודע מה להגיד, אבל לא הצלחתי לרדת לסוף דעתן של חלק מהתגובות.
מה הבעיה באינגבול? הקפיצה היא כמובן מטאפורית אל עבר הריקוד הפרוע, אל עבר השפה הלא כתובה שפת השוליים, אל עבר חופש שנמצא מחוץ למסגרת (החלון). אבל בעיני דוד, מיכל תמיד נמצאת בתוך מסגרת החלון -ממנה היא נשקפת.
לא בדקתי אם המשמעויות האלה נשמרות בכתוב לאורך זמן אבל זו התחושה שלי מהתיאור הזה.
אגב הנה הביטוי הראשוני להבנה הזו (מפיו של יצחק גור)
http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=12043&code=28
[ליצירה]
אודיה, זה יפה מאוד.
אני חושב שהיה כדאי דוקא יותר לפתח את החלק הראשון של השיר שעוסק (אני חושב) בישראליות האקטואלית ופחות בנסיקה לדמיון הבזלת ורכב האש.
אבל אולי זו הערה שנובעת מתוך חוסר הסכמה מסוים עם הרצון הזה לחזרה לשנות העבר.
[ליצירה]
לדעתי, הקטע הזה לא חרג מהגבולות שאני רואה כגבולות האתר. ואכן זה שהוא נמצא כאן ביטא את עמדתי בנושא.
בהחלט יכול להיות שאני טועה מדי פעם בתחושות שלי.
זה מה יש.
לשאלת רוח האתר:
הקו הכללי שמבוטא באתר מציג אופי דתי או אולי שמרני עם פזילה ברמה כזו או אחרת לגבול.
אפעם לא הבטחתי שהיצירות עומדות במבחן ההלכה. ומי שנכנס לקרוא כאן יצירות, צריך לדעת שהוא עושה זאת על דעתו.
אבל מצד שני צריך לזכור שאחוז היצירות הגבוליות באתר קטן. ובפועל יוצא לי לצנזר לא מעט קטעים.
קשה לי להגיד בדיוק מה הפרמטרים שעל פיהם זה נעשה אבל כאמור ניתן להתרשם לטוב ולרע ממה שאתם קוראים לאורך זמן.
בקיצור, אלו שני הצדדים וההתנהלות בינהם ועל גביהם מבטאת את "רוח האתר." שאנחנו מחפשים כל כך.
תגובות