היום באתי
לקרוא את המזמור
ב ל י כוונה
להפיק ממנו מ ל י ם,
באה אלי מלחמה.
קבעתי,
בקרֹב עלי
בזאת (הצבעתי) אני בוטח
מייד זמזמתי,
אותה אבקש
לחזות כל ימי חיי
(רק אחת, שאלתי.)
[ליצירה]
אחרי שקראתי שוב, הכל, ברצף יש בי את הכח לומר את מה שלא יכלתי אז. - ברור שהביצוע של רעש יותר יפה. וכמה חבל שדוידי לא מלמל אלפי פעמים - וכל יום שעובר אני אוהב אותך יותר.
[ליצירה]
[ליצירה]
ואני דוקא דמיינתי שעברו שנתיים...
חשים היטב את הדחיסות שהמילים אמורות ליצור אצלו. והדחיסות הזו מתאימה מאוד לתנועת המשיכה-דחיה.
זהו. זה יפה. אני אזכור (לפחות) את השיר.
תגובות