היום באתי
לקרוא את המזמור
ב ל י כוונה
להפיק ממנו מ ל י ם,
באה אלי מלחמה.
קבעתי,
בקרֹב עלי
בזאת (הצבעתי) אני בוטח
מייד זמזמתי,
אותה אבקש
לחזות כל ימי חיי
(רק אחת, שאלתי.)
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה יפה, למרות שבדרך כלל כאשר מנסים לקחת מטאפורה וללכת איתה לאורך כל הדרך אז מחליקים בסיבובים וזה לא יוצא כל כך. כנראה שאנחנו דומים מדי למילים ולכן זה לא כך כך מסתדר... [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] / חמוד מאוד. נדמה לי שחסר ליטוש אחרון. למשל "הגאולים מלחכים" לא נטעם היטב על הלשון. וגם הסיום עם פיתחת, שהוא יפה אבל לא סיגרת אותו [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מתוקים, לא יודע מה להגיד, אבל לא הצלחתי לרדת לסוף דעתן של חלק מהתגובות. מה הבעיה באינגבול? הקפיצה היא כמובן מטאפורית אל עבר הריקוד הפרוע, אל עבר השפה הלא כתובה שפת השוליים, אל עבר חופש שנמצא מחוץ למסגרת (החלון). אבל בעיני דוד, מיכל תמיד נמצאת בתוך מסגרת החלון -ממנה היא נשקפת. לא בדקתי אם המשמעויות האלה נשמרות בכתוב לאורך זמן אבל זו התחושה שלי מהתיאור הזה. אגב הנה הביטוי הראשוני להבנה הזו (מפיו של יצחק גור) http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=12043&code=28 [ליצירה]
- [ליצירה] בראותך מנהג טוב (*) שמרהו ונצרהו. אז הנה אני בפנים - - * * * * * [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולם, רדף השיג, תודה מיוחדת על המזל טוב. בקרוב אצלך. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי.הו זה באמת קשה למצוא זוג משקפיים טובות [ליצירה]
- [ליצירה] העדפתי גירסא קצת שונה. אבל הנה הגירסא המקורית שעליה הגיבו כל אלה שמעליי. (תודה על התגובות...) אדלג את המרחק עד אליך אליך לשלוח יד אתה הקורא, יושב בבית, במסעדה פניך למסך, בצד שולחן כתיבה אחמיר מבטי אומר בקול המון טון ובאצבע מתלווה לך לך לְסֶפֶר מארץ מולדתך שב, תלמד תורה * זו שירה [ליצירה]
- [ליצירה] לא הצלחתי לחבר את כל הרעיונות לכדי הבנה שלימה של מה בדיוק קרה כאן. אבל זה מצוין. את כותבת (כאן ובסיפורים אחרים) מנקודת מבט מעניינת מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי גם בימים ההם אבל טוב לחזור גם בזמן הזה. [ליצירה]
תגובות