פרושים לפניה מסמכים
כמו ארוחה במסעדה,
פעולה קטנה של יד-עכבר
וכאן לידה.
שנה שלימה לפניה
רבים העותקים.
חומר ללילות לבנים.
כמו מורה ומבחנים.
מתייגת, מרכיבה משקפיה
מחזרת על פכים.
אני -
אותיות על גווילים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הייתי קצת מופתע מן ההנאה שחשתי מתיאור הרגע בו היא מסלסלת בשערה שלה וחשה את העקצוצים של קצות שערותיו. אהבתי את זרימת התיאור ופחות שמתי לב לבית העלמין, עם כל הכבוד לחשיבות שלו בסיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] ונערות לא ישטפוה - כבר הרבה זמן יש לי את השורה נָשְׂאוּ נְעָרוֹת קוֹלָם; יִשְׂאוּ נְעָרוֹת בכים ואני יודע שזה שווה שיר שיצא מזה. מרגע שהראש כבר מצליח להתנתק מכל ה"אהבה" לאותה תינוקת-סופר-אקסית הכל נראה אחרת. יפה מאוד.. [ליצירה]
- [ליצירה] / הסה עצמו וכל מה שהוא כתב לא כל כך קשורים לשיר. ניתן להתייחס לזה כאל סתם שם. וחוצמזה ספריו לא נמצאים תחת ידי וכו'. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי איך שאתה נראה בחמש אחר הצהריים בשעת בין הערביים [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט משעשע [ליצירה]
- [ליצירה] ** מצוין! מעורר מחשבה וכו' [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי יותר את הבית הראשון.. יפה [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את לכו, כנסו את כל היהודים שבתוכי (היום יוצאים למלחמה.) אך באופן כללי "שיר הערים" יותר דיבר אליי... [ליצירה]
- [ליצירה] * תיאור עדין ויפה. [ליצירה]
תגובות