דלי אני, יוצא
את עצמי אל חדר מרחב
בתנועת אשה
שוטפת רצפה פוזמת שיר
אני חומר נוזלי במעגלי אינסלטצית מרפסת
מקיא לבי לבי, עיניי לרחוב
כמו חולה, סדין, קירות.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיא הייאוש [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין נהדר מה אני אגיד לך כבר הרבה זמן לא קראתי משהו שכתוב עלא כיפאק בדיוק כמו שאני אוהב לקרוא, אני אם הייתי רוצה לכתוב ככה לא הייתי מצליח לדבר על חצילים כל כך הרבה זמן ואצלך זה יוצא הכי טבעי שבעולם. ויחזקאל הזה מצא חן בעיני, שאלוהים ישמור אותו ושיהיה בריא. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] * ה "דודנו מרקד." בא לי בהפתעה, ודרש קריאה מחודשת וזה מצא חן בעיניי רק השטן המסופק שנתקע כאן באמצע נראה כאילו הגיע למסיבה לא לו... [ליצירה]
- [ליצירה] ** [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. צריך להיות "שבאות". תודה, הלך [ליצירה]
- [ליצירה] המממ הבושה שחשים כשהדוקטור מחטט בתוך הפה שלך ועושה בה כבשלו - כמו להיות בין המון אדם ולשמוע את המארח מורה לך לצאת. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין [ליצירה]
תגובות