דלי אני, יוצא
את עצמי אל חדר מרחב
בתנועת אשה
שוטפת רצפה פוזמת שיר
אני חומר נוזלי במעגלי אינסלטצית מרפסת
מקיא לבי לבי, עיניי לרחוב
כמו חולה, סדין, קירות.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי מאמע, זה- איך לומר בשפה ברורה - באשכרה וונדרפול. [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם קטע קצר, אך הצלחת לתפוס אותי בפתיחה הסנטימנטלית, באזכור התיבה, שהעיסוק בה וסביבה תמיד עושה לי טוב, ובפניה האינטימית לגשם בסיום. טוב שכתבת את זה, חיכינו לקטע כזה כל כך [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מצוין, כתוב משכנע ואינטילגנטי.. נהניתי מאוד לקרוא [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה איך שמאיזור הדמדומים שממנו את באה, יש מקום להכספת השמים ויש גם נתינת אפשרות לָשָבַּת להציף רגש ישן עד כדי אפשרות לבוא ימים חדשים. (אגב, ברור שברי עדיף) [ליצירה]
- [ליצירה] * תיאור עדין ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] לפחות אפשר לקוות שיהיה שיר סקוטלנד, קיץ, 2005 בו תכה בך שוב השכחה. הצלחתי להתבלבל לרגע, בשורות "נתתי לשקט שבו לצעוק על הרעש שבי לשתוק!" אך הם תפסו אותי. על זה נאמר: אשרי אדם שוכח תמיד. הלוואי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. משהו שבקריאה ראשונה, מבלי להעמיק קולטים. כך הייתי רוצה לכתוב שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן כמה צירופי לשון ששווה לעמוד ולהתענג עליהם. (דורכת בתעיות..- נהדר) ציניות במינון גבוה (אני שואלת אותך (ואל תענה לי)) את כותבת אותו נהדר (אמנם - - הכתיבה שלך לא מדגדגת את סיפור האושר המנדריני שלו. שכתבת בשבילו. (היא פשוט צורבת-אש) ) ואחרי הכל, העצב שעולה מהקריאה מָבְכִּי ממש. נגה נגה, שיהיה לך הכי טוב שיכול להיות. מגיע לך. (ואני, הולך להסתפק באושר המנדריני שלי) [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודע אם זה מכוון אבל הדחיסות של צורת הטקסט מוסיפה כל כך לדחיסות של החומר המצוי בו. כתוב טוב ומשכנע, דחוס, מייגע את הנפש, (הו זה טוב) נסחפתי. [ליצירה]
תגובות