דלי אני, יוצא
את עצמי אל חדר מרחב
בתנועת אשה
שוטפת רצפה פוזמת שיר
אני חומר נוזלי במעגלי אינסלטצית מרפסת
מקיא לבי לבי, עיניי לרחוב
כמו חולה, סדין, קירות.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] העליתי תמונה באיכות טובה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה מאוד נהניתי משילוב הביטויים המקוריים זה מוסיף את הנופך ששיר כזה מנסה ליצור. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי קצת מופתע מן ההנאה שחשתי מתיאור הרגע בו היא מסלסלת בשערה שלה וחשה את העקצוצים של קצות שערותיו. אהבתי את זרימת התיאור ופחות שמתי לב לבית העלמין, עם כל הכבוד לחשיבות שלו בסיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד ברוך שובך. יש עוד כמה בשובך שזוכרים... [ליצירה]
- [ליצירה] יש המרגישים לפעמים את המאבק בין הדף החלק לבין הדף הכתוב בעטם. מאבק קשה ... נהניתי לקרוא [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] * אמאל'ה, גרמת לי גם לרצות לברוח ומהר. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי גם בימים ההם אבל טוב לחזור גם בזמן הזה. [ליצירה]
תגובות