דלי אני, יוצא
את עצמי אל חדר מרחב
בתנועת אשה
שוטפת רצפה פוזמת שיר
אני חומר נוזלי במעגלי אינסלטצית מרפסת
מקיא לבי לבי, עיניי לרחוב
כמו חולה, סדין, קירות.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא הצלחתי לחבר את כל הרעיונות לכדי הבנה שלימה של מה בדיוק קרה כאן. אבל זה מצוין. את כותבת (כאן ובסיפורים אחרים) מנקודת מבט מעניינת מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] (-: אני מכיר אחת שעושה ממעידות כאלו, מטעמים.... אבל אני מה, אני בקושי יודע להכין עדשים... נסתרות ומופלאות דרכי הכותב למצוא דרכים לעינו של הקורא. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב לי מאוווד. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה כיף לגלגל את מילות השיר על הלשון [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש ומעניין. נהניתי מאוד מהמחווה ל"צורה". תודה [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד. זה פשוט כתוב כל כך טוב צחקנו גם בכינו. **** [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי שקראתי שוב, הכל, ברצף יש בי את הכח לומר את מה שלא יכלתי אז. - ברור שהביצוע של רעש יותר יפה. וכמה חבל שדוידי לא מלמל אלפי פעמים - וכל יום שעובר אני אוהב אותך יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אופ כמה שמאוד יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
תגובות