דלי אני, יוצא
את עצמי אל חדר מרחב
בתנועת אשה
שוטפת רצפה פוזמת שיר
אני חומר נוזלי במעגלי אינסלטצית מרפסת
מקיא לבי לבי, עיניי לרחוב
כמו חולה, סדין, קירות.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זו היתה רק שאלה של זמן עד שסירוב פקודה יחלחל לתוך השירים. מוצלח ביותר... איזה יופי שאירועים ציבוריים נכנסים כך לתוך עולם הדימויים שלך [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] הו כל כך יפה כל כך ליאוראי [ליצירה]
- [ליצירה] / אכן, יפה מאוד. כמה כיף ויופי יש בתיאורים מרפרפים, שמכריחים אותך להשתתף בחגיגת האותיות ולא מגלים לך הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] העדפתי גירסא קצת שונה. אבל הנה הגירסא המקורית שעליה הגיבו כל אלה שמעליי. (תודה על התגובות...) אדלג את המרחק עד אליך אליך לשלוח יד אתה הקורא, יושב בבית, במסעדה פניך למסך, בצד שולחן כתיבה אחמיר מבטי אומר בקול המון טון ובאצבע מתלווה לך לך לְסֶפֶר מארץ מולדתך שב, תלמד תורה * זו שירה [ליצירה]
- [ליצירה] אני שמח שקצת הצלחתי להאמין לך. אני לא צריך יותר מזה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין נהדר מה אני אגיד לך כבר הרבה זמן לא קראתי משהו שכתוב עלא כיפאק בדיוק כמו שאני אוהב לקרוא, אני אם הייתי רוצה לכתוב ככה לא הייתי מצליח לדבר על חצילים כל כך הרבה זמן ואצלך זה יוצא הכי טבעי שבעולם. ויחזקאל הזה מצא חן בעיני, שאלוהים ישמור אותו ושיהיה בריא. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש על זה השערות בדיון באייל הקורא... ויוסף עוזר עונה שם כי מדובר בטעות. (וטל"ח) הנה הלינק לשרשור באייל [ליצירה]
- [ליצירה] תנסי שיפט אנטר [ליצירה]
- [ליצירה] שמח שהאקראית יודעת להחזיר אותי לכאן מדי פעם [ליצירה]
תגובות