דלי אני, יוצא
את עצמי אל חדר מרחב
בתנועת אשה
שוטפת רצפה פוזמת שיר
אני חומר נוזלי במעגלי אינסלטצית מרפסת
מקיא לבי לבי, עיניי לרחוב
כמו חולה, סדין, קירות.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הלווו זה כתוב מצוין! [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין מה פירוש השיר ואל מה הדברים מכוונים. נתתי לו את פירושי ומצאתי חן בעיני השיר. בכלל הכתיבה שלך יפה בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו קשה להאמין שפעם היה פה כזה דיון ודגש גדול גם על פה - בצורה וגם על פעם - כי נראה לי שהעולם הדתי שלנו קצת קצת השתנה ולא שהיום לא נדבר על זה - אבל אחרת לגמרי ומעניין אם הפורום הזה עדיין קיים. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] **** [ליצירה]
- [ליצירה] כן ילד, זה בהחלט נכתב כשעמיחי מהדהד לי. זה זמן רב שחשבתי איך לשלב את הוריאציה שלי לשינוי ולאלוהים, עד ש זה הגיע. אבל לך תדע, אולי אולי אתה צודק. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] בא בימים , בעקבות תגובתך ואולי גם תגובת מלודי, חשבתי שנכון לומר כי קטע זה מחולק לשני שירים שונים. החלק שהגבת עליו הוא השיר השני "שאול המלך" החלק הראשון "פרשת קרח" עוסק גם הוא במצב אך מחוויה אחרת. כמעט אפשר לומר פנים-דתית-לאומית. אם נשתמש בחלוקות שהולכות (לצערי) ואובדות. שבועטוב [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, הפכתי את התמונה. אבל אני חייב להודות שהסתכלתי במשך זמן רב על התמונה במצב הקודם שלה. וניסיתי לדמיין מה מצויר בה. ולדעתי, שאינני מחבב מדי תמונות נוף, היה בה משהו מעניין. נסו ותהנו [ליצירה]
- [ליצירה] בראותך מנהג טוב (*) שמרהו ונצרהו. אז הנה אני בפנים - - * * * * * [ליצירה]
תגובות