חבוש בין ספסלי
בית האסורין, ואין אדם
היה הקול
מִדבר ברוח
כמה חביבין עינוגין
שלאהבה
תני לי ידך, ילדתי
ונאמר
שהקמת איתי.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נחמד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אמא שלום הו באמת, השירים האלה - מי בכלל זוכר שכתבתי אותם ... מגניב שמדי פעם מכריחים אותך לזכור. תודה, [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] חוזר אחרי שנים [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי שגם אנו נצליח לזכור אותם (בחייהם, בחיי) בשיא אונם ובשיא פריחתם. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נהדר. גם המחשבה על האנשים שמאחורי השערות. ואיך הם מתערבבים וגם הגוש שנוצר בסוף שנותן טעמים לכאן ולכאן. ובעיקר הלהגיד הרבה בקצת. [ליצירה]
- [ליצירה] ונערות לא ישטפוה - כבר הרבה זמן יש לי את השורה נָשְׂאוּ נְעָרוֹת קוֹלָם; יִשְׂאוּ נְעָרוֹת בכים ואני יודע שזה שווה שיר שיצא מזה. מרגע שהראש כבר מצליח להתנתק מכל ה"אהבה" לאותה תינוקת-סופר-אקסית הכל נראה אחרת. יפה מאוד.. [ליצירה]
- [ליצירה] הו כל כך יפה כל כך ליאוראי [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי אהבתי. את כותבת איך שכיף לי לקרוא. הרי הרהוריי: אהבתי הרבה מהסוגריים. (רק בגירסה 7.0) לא רק אצל דיסני.. אלא גם בפוטושופ.. נהדר. דימויים חדשים (הסאמסונג הרוטט מהדור השלישי) לצד שימוש בתכנים ישנים (גיליתי בי אישה שותה בלי בעל מקנא) אחח את כותבת על שתיה נהדר שבאמת נשאר רק לקנא. אחד השירים עושה לך ממש בוק נהדר. שוב, כיף. אגב, חשבתי בהתחלה שעדיף לפרסם כל שיר בנפרד אבל אולי באמת כך זה יותר חזק. [ליצירה]
תגובות