חבוש בין ספסלי
בית האסורין, ואין אדם
היה הקול
מִדבר ברוח
כמה חביבין עינוגין
שלאהבה
תני לי ידך, ילדתי
ונאמר
שהקמת איתי.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] לפחות אפשר לקוות שיהיה שיר סקוטלנד, קיץ, 2005 בו תכה בך שוב השכחה. הצלחתי להתבלבל לרגע, בשורות "נתתי לשקט שבו לצעוק על הרעש שבי לשתוק!" אך הם תפסו אותי. על זה נאמר: אשרי אדם שוכח תמיד. הלוואי. [ליצירה]
- [ליצירה] ** [ליצירה]
- [ליצירה] . יש את הלינק יצירה אקראית לחץ עליו ותגלה מטעמים טריים כביום היוולדם - רק היום. יצירה אקראית בהשגחה פרטית. חייבים להשקיע כדי להגיע. למד עצמך לשוטט בסרגל השמאלי, לדפדף בין היצירות. בין היוצרים. עשה לך מנהג קבוע, קרא יוצר אחד כל יום. (ולא פעם בשבוע) ואחרי הכל - הבעיה, בעיה. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד... [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין מה פירוש השיר ואל מה הדברים מכוונים. נתתי לו את פירושי ומצאתי חן בעיני השיר. בכלל הכתיבה שלך יפה בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] / * אופ מה להגיד [ליצירה]
- [ליצירה] אחחח חזרנו לאווירה ההזויה. נדמה לי שפעם כבר כתבת ככה הזוי. יפה לך. ממש נהדר כיף כיף לקרוא. יש גם את המעבר לשפה אחרת (עליונים ותחתונים) (דבר התורם להזיה) לכמה משפטים במהלך הסיפור. (בדיוק במקום הנכון) * [ליצירה]
- [ליצירה] על הצב המת אני לא יודע אם סיפרת אבל על זה שהיא אומרת שכל הוויתך היא צב קטן שיכור, סיפרת גם סיפרת. ולי זה עשה רק טוב הנה לינק [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
תגובות