חבוש בין ספסלי
בית האסורין, ואין אדם
היה הקול
מִדבר ברוח
כמה חביבין עינוגין
שלאהבה
תני לי ידך, ילדתי
ונאמר
שהקמת איתי.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] משה אהרון, יופי שחזרת.. [ליצירה]
- [ליצירה] אה אה [ליצירה]
- [ליצירה] ענק. מעבר לרעיון הכללי שאומר ואומר. - הביטויים הקטנים האלה (הנגיעה הרדיואקטיבית של הגעגועים המוחלטים? קורן מאושר ביחס של 1:20 על כל דקת סלולארי??). כיף. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] אחחח חזרנו לאווירה ההזויה. נדמה לי שפעם כבר כתבת ככה הזוי. יפה לך. ממש נהדר כיף כיף לקרוא. יש גם את המעבר לשפה אחרת (עליונים ותחתונים) (דבר התורם להזיה) לכמה משפטים במהלך הסיפור. (בדיוק במקום הנכון) * [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] / * אופ מה להגיד [ליצירה]
- [ליצירה] הדימוי של המטחנה הזכיר לי שיר של קוסמן הנה: http://www.tzura.co.il/tshsd/book.asp?arid=99 [ליצירה]
- [ליצירה] טוב לחזור לכאן ולשיר איתך את השיר האובד [ליצירה]
תגובות