זקוק לשמונה שעות, לפחות קודם אעמוד לפנייך. מדבר עימך כבר מספר שבועות, ולא בא דבר אל קרבייך. את לא נמצאת במילים,
שבאים אליי בשעות הליל. אחכה, אולי, עוד כמה זמנים, אחזה באור פניי-פנייך.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואו זה ממש יפה. מזל שיש יצירה אקראית. [ליצירה]
- [ליצירה] "שבאים"? טוב זה לא הדבר היחיד שלא הבנתי, אבל כנראה אין לי סיכוי לרדת לעומקים המרומזים כאן. די לי בקנקן היפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] "שבאים"= אנשים שבאים מ"שבא". ראה, מלכת שבא. אך סתם צוחק. נכון. תיקון. [ליצירה]
- [ליצירה] זה... לא אמור להיות 'שבאות'? [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. צריך להיות "שבאות". תודה, הלך [ליצירה]
- [ליצירה] / וואלה, זה יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מתוקות. שרה, הערוגה שלך לא מעודכנת, אצלינו אומרים להתראות לילדים ולילדות והולכים בעקבות הכוכב, ובסוף, בעת הזיקוקים הוא אפילו (אוי)נופל. (אבל עדיין הולכים אחריו) ועוד מילה, מה שמשך אותי בשיר של אלג'יר זו הפניה הזו לאנשים האנונימיים בעולם, בראש השיר, הביאו , יש בזה הרבה בטחון שכך יהיה, אני חושב. רציתי גם להתחיל כך שיר, אך מה שיצא זה הבאתי (אז הביאו, טוב?) [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן כאן קול בטוח שהזכיר לי את "השתדלות" של דליה רביקוביץ תזכור שהבטחת לבוא אלי בחג / שעה אחרי שיחשיך וכו' אשרייך, תאיר ארץ! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי.הו זה באמת קשה למצוא זוג משקפיים טובות [ליצירה]
- [ליצירה] מה שיותר מעניין זה ההקשר האחד שתחתיו נמצאים שתי הפעולות האלה. איך אותו זכרון גורם גם להקאה -פעולה המסמנת את סירובו של הגוף לקבל חומר מסוים לתוכו - וגם לבכי פעולה בה הגוף עולה על גדותיו ומראה לעיני כל את הרגשות הכמוסים. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף לכל אלה שמעליי. כתוב משכנע מאוד. חזק וברוך. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] אה אה [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאוד אבל יש הרגשה שלקחת שתי טקסטים (שכמובן קשורים רעיונית) וטווית אותם יחד אבל זה לא חייב להיות ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד. זה פשוט כתוב כל כך טוב צחקנו גם בכינו. **** [ליצירה]
תגובות