זקוק לשמונה שעות, לפחות קודם אעמוד לפנייך. מדבר עימך כבר מספר שבועות, ולא בא דבר אל קרבייך. את לא נמצאת במילים,
שבאים אליי בשעות הליל. אחכה, אולי, עוד כמה זמנים, אחזה באור פניי-פנייך.
[ליצירה]
כן שי, לעת עתה נראה לי שאשאיר את זה ככה. נח לי עם זה ששני הגירסאות נמצאות כאן. וזה מספיק על אף התיקונים הקלים שהיה צריך לערוך בכל אחד מהם.
.. . ובכל זאת אומר שהסיום של הגירסא שבתגובות "זו שירה" חביבה עלי יותר.
מנחם
שנזכר במעט געגוע איך שב תלמד היה ביטוי מוביל בישיבתו.
[ליצירה]
לפחות אפשר לקוות שיהיה שיר סקוטלנד, קיץ, 2005
בו תכה בך שוב השכחה.
הצלחתי להתבלבל לרגע, בשורות "נתתי לשקט שבו לצעוק על הרעש שבי לשתוק!" אך הם תפסו אותי.
על זה נאמר: אשרי אדם שוכח תמיד. הלוואי.
[ליצירה]
תודה צחית. כעת, אני באמת לא מרוצה מכמה דברים בשיר. כמו הבית האחרון שצריך להיות איכשהו הפואנטה של השיר אך מתפקשש באופן הכתיבה שלו.
גם את ההערה שהבית השני צריך להתחיל במילים "אז חציתי", לקחתי לתשומת לבי.
[ליצירה]
אהבתי את רוגעלך קינמון. ואת זלדה (מה זה במקור?)
אולי תיתן כמה מלים על אלפרד? וכמובן שלראות את המקור היה יכול להוסיף. (שוב זלדה וגם ה-תנו לי אלף (אלף))
תגובות