רק בין סדין-מלים בין ירכי-הבעות לבין קריאת אהבות, מוצא את איבריי כי רבים נוכחים עם לבי בשיחה כמו ליבית ושוטחים (וגועים וגוברים) ורוטנים - - - - בנאדם האם כל צירופי ההגאים על שפתיך שגורים? האם כבר עברת על תפריטי הדיבורים? נגיד "קשר של חמשה חודשים" או, "א-הו-ב-תי" נגיד "את מסתירה לי זוזי לי מהפנים" או, "את כמו הפרח בגני" נגיד "זה יציב יציב, אבל יכול כל רגע להיגמר" או, "כל מה שתגידי, יפתי" מדוע אף פעם, בפה אינם מתבטאים? מדוע אין הם, בהקצבת המלים?