באתי למשרד הפנים.       להגיד.

התיישבתי מול הפקיד

במבטו הרשמי מילא את הטופס (17386/4 א)

"הריני לדווח", אמרתי

"עוברים עליי תשעה חודשים

כמו,

כמו  בלידה -  בלי

בלי מעשה האהבה

בלי הצמדת אזני לבטנה

בלי ריצה לָסוּפֶּר להשיג חמוצים

בלי הקאות בלי בדיקות בלי רופא ואחיות - - "

הפקיד - טרוד עד בלי די בחשכת יומו -

סימן באצבעו על מקום החתימה

המשכתי, "זה לא מסובך" (אני מגיע אל הנקודה)

הפקיד סובב את הטופס חזרה אליו

פניו, לעזאזל, נותרו קפואים.

"ופשוטים ופשוטים הדברים

אבל            אלוהים - -

לא לי פתרונים."

בלחש הוספתי

"לי, הצהרה ותשעה חודשים."

חתמתי על הטופס  ביד רועדת

*

... יצאתי להמשיך בספירת הימים.