כל היום בין המסמכים, היתה נבורה. רשימות מספרים ורוב מלל בלי שיטה, במשקפיים נפולות, בישיבה. ידיה מחטטות, מעלעלות בהתמדה. כל היום למעט הפסקה. שלושים דקות במסעדה, אני לידה. אין דמיון, בלי שום השוואה, רוחה בשמים, גופה לצידה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * כמו שילד מאיר [ליצירה]
- [ליצירה] איזו רעננות. איזה כתיבה. כמה את מדהימה אוהב יותר את השירים שאת ממעטת בהם בפעלים מחודשים ומתחכמים (כאן - זה רק מתדפדף) ונותנת לרעננות של המחשבות והביטויים הפשוטים לעשות את שלהם [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה [ליצירה]
- [ליצירה] * (*) ניחוח של רומנטיות מהסוג הנעלם. לא יכול להתאפק: מבחינתי שילוב של שיר שמתחיל ב וכש ושיש בו סוגריים הוא שילוב מנצח. אולי גם זה סוג של רומנטיות. [ליצירה]
- [ליצירה] * זה יפה איך רק כשאין מבינים כמה היה. ממש כמו המעגל שמתואר ביצירה הבאה שלך אז פילוסופית אחת טענה אז מה? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד, אשריך [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אוהב איך שאת כותבת. למרות שהמילה קרום נמצאת אצלי שלב אחד לפני אותה קבוצת מלים שאני לא נהנה לעשות בהם שימוש (ובקבוצה הזו כלולים למשל אדוות, עלווה, וקיסוס) [ליצירה]
- [ליצירה] זושא, זה ממש טוב. המספר מדבר כאחד החבר'ה עד שכמעט והוא משכנע במעשים שלו. חזק מאוד. [ליצירה]
