כל היום בין המסמכים, היתה נבורה. רשימות מספרים ורוב מלל בלי שיטה, במשקפיים נפולות, בישיבה. ידיה מחטטות, מעלעלות בהתמדה. כל היום למעט הפסקה. שלושים דקות במסעדה, אני לידה. אין דמיון, בלי שום השוואה, רוחה בשמים, גופה לצידה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הנה ההצעה שלי: הוא עמד בתחנת האוטובוס מחכה לקו הנכון שיביאו לעבודה בבית האבות. "היום שבת" אמרתי "אין אוטובוסים". הוא הביט בי משתאה בעיניו המלוכסנות, כיצד מסבירים בסינית את זמני הנסיעות? * ראיתי עורב שחור מקרטע על הדשא, כנפו האחת שמוטה. ניסה לעוף, ללא הצלחה. הוא הביט בי מתחנן, כמבקש את רחמיי, החזרתי מבטי, כאילו לומר כי אין באמתחתי שיטה לעוף עם כנף אחת שבורה. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השפה של איך זה כתוב עצור ואטום אבל עם מלים שעוד רגע הולכות להתפוצץ ולהיפתח לעולם בבת אחת ברוך [ליצירה]
- [ליצירה] הדימוי של המטחנה הזכיר לי שיר של קוסמן הנה: http://www.tzura.co.il/tshsd/book.asp?arid=99 [ליצירה]
- [ליצירה] משה אהרון, יופי שחזרת.. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] לא דחיה ראשונית - חלילה. התכוונתי שאני לא אוהב להציע לאחרים שינויים ביצירתם ובכל זאת בגלל שמאוד אהבתי חשבתי על ההערה שכתבתי [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] על הצב המת אני לא יודע אם סיפרת אבל על זה שהיא אומרת שכל הוויתך היא צב קטן שיכור, סיפרת גם סיפרת. ולי זה עשה רק טוב הנה לינק [ליצירה]
