דברים גדולים, דברים קטנים,
שאלתי פעם, היש בינהם קשרים.
המציאות מורה,
מדריכה,
נכנסת למוחך
ואומרת: ועוד איך.
הכל
זה חלק מנתיבי הקשת.
מקדם לים ומשמאל לימין.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה ומרגיע... [ליצירה]
- [ליצירה] זה בערך מה שאני אמרתי כשקראתי את זה, אמנם ששאלתי בעברית. וואט? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה כיף לגלגל את מילות השיר על הלשון [ליצירה]
- [ליצירה] מה שיותר מעניין זה ההקשר האחד שתחתיו נמצאים שתי הפעולות האלה. איך אותו זכרון גורם גם להקאה -פעולה המסמנת את סירובו של הגוף לקבל חומר מסוים לתוכו - וגם לבכי פעולה בה הגוף עולה על גדותיו ומראה לעיני כל את הרגשות הכמוסים. [ליצירה]
- [ליצירה] . יש את הלינק יצירה אקראית לחץ עליו ותגלה מטעמים טריים כביום היוולדם - רק היום. יצירה אקראית בהשגחה פרטית. חייבים להשקיע כדי להגיע. למד עצמך לשוטט בסרגל השמאלי, לדפדף בין היצירות. בין היוצרים. עשה לך מנהג קבוע, קרא יוצר אחד כל יום. (ולא פעם בשבוע) ואחרי הכל - הבעיה, בעיה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
-
[ליצירה]
קנית אותי עם ימי בין הנצריםת נהדר!
[ליצירה] - [ליצירה] כן שי, לעת עתה נראה לי שאשאיר את זה ככה. נח לי עם זה ששני הגירסאות נמצאות כאן. וזה מספיק על אף התיקונים הקלים שהיה צריך לערוך בכל אחד מהם. .. . ובכל זאת אומר שהסיום של הגירסא שבתגובות "זו שירה" חביבה עלי יותר. מנחם שנזכר במעט געגוע איך שב תלמד היה ביטוי מוביל בישיבתו. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מתוקות. שרה, הערוגה שלך לא מעודכנת, אצלינו אומרים להתראות לילדים ולילדות והולכים בעקבות הכוכב, ובסוף, בעת הזיקוקים הוא אפילו (אוי)נופל. (אבל עדיין הולכים אחריו) ועוד מילה, מה שמשך אותי בשיר של אלג'יר זו הפניה הזו לאנשים האנונימיים בעולם, בראש השיר, הביאו , יש בזה הרבה בטחון שכך יהיה, אני חושב. רציתי גם להתחיל כך שיר, אך מה שיצא זה הבאתי (אז הביאו, טוב?) [ליצירה]
