לפעמים אני
אצטגניני פרעה
ואת משה.
וכשאני צועק לך
בדאית אחת -
מצליב להוכחה
ראשונים עם אחרונים -
את מחייכת
- הנעל שלך - כולה יהלומים.
*
וכשחצות הלילה בא
אני מגלה בך
דבר שעין לא ראתה.
אנו מתפתים להגיד
יציאת מצרים
כהלכה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נ פ ל א ! ! ! : ) חג שמח [ליצירה]
- [ליצירה] עומדת נפעמת מול המילים ששפכת למרגלותיי מדברת אל הסלע שישפוך מים זכים לטהר את הרגע משילה נעלי יהלומים ומביטה אל אש אהבתך בינות עץ קוצני להבה לוחשת סוד ודורשת נאמנות עשה למעני קסם הראה לי כוחך הכניסני אל הארץ המובטחת ואהיה לך אשה [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! מאוד אהבתי!!! חג שמח (-: [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה וגם הזכרת לי שיר מקסים של פול סיימון (diamonds on the soles of her shoes) [ליצירה]
- [ליצירה] משה אהרון, יופי שחזרת.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם היפ נוטי. התמונה הזו מנצחת בקומפוזיציה שלה(והכתום הרפסודי.) (כמה חבל שצבע העץ מיטשטש בצבע החול) (אולי זוית נמוכה יותר היתה מניחה את המדרגות בתוך הים?) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה צחית. כעת, אני באמת לא מרוצה מכמה דברים בשיר. כמו הבית האחרון שצריך להיות איכשהו הפואנטה של השיר אך מתפקשש באופן הכתיבה שלו. גם את ההערה שהבית השני צריך להתחיל במילים "אז חציתי", לקחתי לתשומת לבי. [ליצירה]
- [ליצירה] אופ כמה שמאוד יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מצוין, כתוב משכנע ואינטילגנטי.. נהניתי מאוד לקרוא [ליצירה]
- [ליצירה] תיקנתי את ההיפוך. זה באמת יותר הגיוני ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] * רק בשביל לסמן בשבילי [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מתוקות. שרה, הערוגה שלך לא מעודכנת, אצלינו אומרים להתראות לילדים ולילדות והולכים בעקבות הכוכב, ובסוף, בעת הזיקוקים הוא אפילו (אוי)נופל. (אבל עדיין הולכים אחריו) ועוד מילה, מה שמשך אותי בשיר של אלג'יר זו הפניה הזו לאנשים האנונימיים בעולם, בראש השיר, הביאו , יש בזה הרבה בטחון שכך יהיה, אני חושב. רציתי גם להתחיל כך שיר, אך מה שיצא זה הבאתי (אז הביאו, טוב?) [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם קטע קצר, אך הצלחת לתפוס אותי בפתיחה הסנטימנטלית, באזכור התיבה, שהעיסוק בה וסביבה תמיד עושה לי טוב, ובפניה האינטימית לגשם בסיום. טוב שכתבת את זה, חיכינו לקטע כזה כל כך [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
תגובות