[ליצירה]
שיר מקסים,מרגש, עוצמתי, ונוגע.
הבית הזה נגע בי במיוחד
זה לא נעים לי
כשאתה לא
לא נעים לי
בגללו
לא נעים גם
מעצמי
מילים מתבלבלות
זיעה מכסה את כולי
[ליצירה]
גם השקמה תופסת בחוקי ליסטנציה.
[השכמה נגזרה משכמי חמוריהם של הבדואים, כמדומני, תושבי כנען, שהיו מעמיסים בבוקר את נדיהם על שכמות החמור]
זה יפה.
[ליצירה]
איה יקירה,
אני מקווה שהבנתי היטב את השיר שלך "מי אנחנו". אם זו כוונתו, אז השיר הזה מוכר לי מהעבר. אני מתוודה שאני שהייתי משני הצדדים של המתרס בתקופות שונות. אבל האתגר האמיתי בא אחרי ששניים נקשרים "לכל החיים". אז אין כבר מה להסתיר. כל אחד יודע את הכל על עצמו ועל מי שבחר לחיות איתו. את הפתרון הגדיר באופן מופלא יהודה עמיחי:
"שנינו ביחד וכל אחד לחוד"
או כמו השיר שכתבתי בזהותי כיורם תומר: "מטאפורה"
"כאשר שתי נשמות טהורות
מגיעות ממקומות שונים
ונצמדות זו לזו בשאיפה ליעד אחד
עליהן לנוע במסילות מקבילות.
אם שתיהן נעות במסילה אחת
האחת תשעט קדימה
והשניה תישמר ותשמור מרחק
כאשר הראשונה תגיע ליעד
השניה תישאר מאחור".
אני מקווה שזה משלים את ההמשך המיוחל של השיר שלך.
יורם - מסר כפול
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
המקצב יפה. ממש אהבתי את מבנה השיר ולצערי, את המסקנה. אני חושבת שאת מגיעה אליה בצורה צורנית יפה וחזקה.
בנוגע לתוכן - כל הכבוד לך. הרבה יותר פשוט ליפול למלכודת שאולי את לא בסדר, ואולי השינוי הוא בגללך. כנראה שיופיך באמת נוגע במרחקים אם הצלחת לראות את השתקפותך אפילו באיש כזה...
אהבתי. דנדוש.
[ליצירה]
תודה על התגובות. אם חשבתי עליו הרבה לפני? לא יודעת, זה פשוט תחושה שיצאה ובאה לידי ביטוי פתאום. וזה היה מזמן, לפני יותר משנה. נחמד שפתאום נזכרים ביצירות מהעבר....
תודה :)
[ליצירה]
נחמד, אם כי קצת לא ברור. מה שיפה פה, שעל אף שחוזרים מוטיבים מובהקים-שלך, היצירה הזו שונה מקודמותיה, שונה לטוב :)
הייתי משנה את השורה האחרונה- ומורידה את המילה- אז (שמופיעה גם שורה קודם ונראית לא שייכת כאן), כמו כן, יש לתקן מזכר לנקבה: "הן- עומדות בשורה". וכן- "מישהו דורך עליהן"...