כל הלילה לא
עצמתי עין
ברוחי, ראיתי
דמותך.
כל הלילה לא
עצמתי עין
הרוח לחשה לי
קולך.
כל הלילה לא
עצמתי עין
החושך העיר לי
יופייך.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו, למדתי מהתגובה המון, תודה.... [ליצירה]
- [ליצירה] רסיס, כרגיל- אתה מפליא במילותיך.... פשוט נפלא! רגע פשוט המתואר בכ"כ הרבה קסם, דיוק, יופי וכשרון... [ליצירה]
- [ליצירה] שי, התחלת להגיב לעצמך? [ליצירה]
- [ליצירה] ליטל- א: דרוש הגהה, יש המון שגיאות כתיב וחילופי אותיות. ב: לא הייתי מגדירה זאת כשיר, אולי "קטע".... ג: יש כאן כמה שורות עם פוטנציאל טוב לפיתוח יצירות, למשל "מעליי רק כוכבים , מרחוק אפילו הם נראים שחורים." תקחי את המשפטים נטולי הבאנאליות ותבני עליהם את מגדלי הרגש. מקווה שאור החג מעממם קצת את קדרות העצב.... רק טוב! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יורם, שמחה שהבנת והזדהית, שבת שלום :) [ליצירה]
- [ליצירה] קסום. התכנים שלך מדהימים. לעניות דעתי, הבית השני- הוא שיר בפני עצמו והוא גם כתוב טוב יותר. הייתי מציעה את השורה הראשונה שו לכתוב: השירים שכתבתי לך- ואז את שאר הבית על שני חלקיו כיצירה עצמאית ומאוד, מאוד יפה. מופלא! [ליצירה]
- [ליצירה] כותרת מצויינת! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, קצת התבלבל לי פה זכר ונקבה- ?! [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, קטיעת השורות לא תמיד נכונה, בעיני.... הבית: מסיר את המנעול יוצא למקום ההוא בלב זכרונות בו לא ביקרתי, כאלבום חתום שלא פתחתי, אותו הריח נותר יפה כ"כ- יכול לעמוד בפני עצמו!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מנוף ילדותי נשקפת בבואה של אחר והוא צוחק לנגדי חובר לקנוניית הזכרונות העמומים ומשיל מעליו סימני בלות וחולי בתחפושת מרושעת הוא עומד שם ומחייך לא נותן לי לשכוח לא נותן לי לברוח אל מעבר לעבר [ליצירה]
