אני רואה ששנינו משתנים,
נושבים לכאן
ולשם.
בלי כיוון ברור
אך
יש דרך,
קיימת מטרה.
ובמסע
עד אליה,
כשעומדים לרגלי הריה
היא מתגלה במלוא יופיה
והדרה
אנחנו רק צריכים להיות
שם
בשביל לראות
בשביל לחוש
בשביל לכתוב...
[ליצירה]
אם רק תקרא/י שוב את החלק הראשון, תבין/י שזה לא רק מחוסר תשומת לב....
לפעמים דברים מצטברים ונלחמים עליהם בלי סוף, עד שמבינים שכל שנשאר לנו זו המלחמה על קשר/רגש/חלום וכדו', ולא הדבר עצמו... ואז זה פשוט נגמר.
תודה.
[ליצירה]
תיאור יפה, וגם הניסוח, הייתי משנה ב"אלפי ציפורי דרור כאלפי שנות גאולה", ל"כשנות הגאולה", אני יודעת, זה נראה קטנוני, אבל לי זה הפריע וזרם טוב יותר בלי....
[ליצירה]
תודה על התגובות, אני מרגישה שחלקן לאממש ממוענות אליי, מבחינתי הטריגר ליצירה ומה שהביא אותה לידי ביטוי היה מציאת הגופה של הילדה ובעיקר העובדה, כי איש מבני משפחתה לא דרש את גופתה לקבורה, ועם זאת, יש בשיר הזה גם מעבר למקרה העצוב והטראגי הספציפי הזה, הכאב הזה התחבר למלא מקומות אחרים, כמו שהיטיב joy לתאר.
תודה.
תגובות