אני רואה ששנינו משתנים,
נושבים לכאן
ולשם.
בלי כיוון ברור
אך
יש דרך,
קיימת מטרה.
ובמסע
עד אליה,
כשעומדים לרגלי הריה
היא מתגלה במלוא יופיה
והדרה
אנחנו רק צריכים להיות
שם
בשביל לראות
בשביל לחוש
בשביל לכתוב...
[ליצירה]
קראתי שוב, לא לגמרי מסכימה. ביצירה זו- יש מקום להוריד את שתי השורות האחרונות, מסכימה שסיומת בלעדיהן- לא בהכרח מפחיתה מעצמת היצירה ואולי אף להיפך. עם זאת, בשיר השני, לעניות דעתי והרגשתי, החזרה מדגישה, מעצימה, מחזקת ונצרכת להרגשה העוברת מן השיר.
אבל- תודה על תשומת הלב ועל הביקורת! תמיד שמחה לשמוע :)
שיהיה לכולנו שבוע טוב!
תגובות