מהי ההסטוריה?
תמונת זכרון העבר
או שמא
מראת מציאות העתיד?
האם
מאורע שהיה
אכן קרה
או שמא
קיומו הוא סובייקטיבי
ממוסגר בחוויה אישית
עצמית,
עצמאית.
העובדות מקבלות
תפנית
ותכלית
לפי עיניו
ולבו
של הזוכר.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא שמענו ממך זה זמן...- נייס :) שונה קצת משיריך האחרונים- ומאוד יפה [ליצירה]
- [ליצירה] אח, איזה יופי!!! הצורה, התוכן, הסדר, הבתים- יצירת אמנות!!! (וכמה לא מפתיע שהיא פרי עטך)... [ליצירה]
- [ליצירה] :) מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] בעודי שומעת ברדיו את השיר של ריטה ורמי "זמן שנשאר ואין רחמים", נתקלתי בכותרת יצירה זו, המקריות חייבה אותי להציץ ולקרוא, וטוב שכך. כמה חוזק, איפוק עוצמתי, ביקורת שקטה וכ"כ חזקה ומנערת. נוקב, עדין, חזק, מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] רון- כבר שנים שאתה כאן, עם הסגנון הייחודי שלך, האמיתי, החווה, המתאר סיטואציות ונאמן למקור, זה כ"כ שונה, כ"כ אתה, נעים לקרוא, קל להתחבר. ביצירה הזו, הפסיקים עצרו אותי, הפריעו לי לזרום, לעניות דעתי מקצב השורות מספיק ומספק. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, רוב התגובות הביאו גם אותי להגיב אני לא מסכימה עם שי שצריך להוריד את הקטגוריה הזו (שי-תסלח לי, כן?) אבל אני בהחלט שותפה לדעה, שסתם מורידים מערכה של קטגוריה נפלאה! כ"כ הרבה אפשר להכניס במשפט אחד (וכל כך הרבה הצליחו), אבל לא כל אחד ולא כל משפט ולפעמים זה בכלל יוצא שיר ולפעמים זאת מילה... אז ייתכן וצריך יתר סינון- אבל גם כל אחד לעצמו... [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב יפה, שיר מיוחד, המבנה והמקצב יכולים להתאים להלחנה. (נסית פעם?) בשורה השניה, שתי המילים האחרונות עם ו' החיבור, האם זה בכוונה? הייתי מורידה את ה-ו' במילה "למרחק", היא נראת לי מיותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי כותבת זאת כך: "מעולם לא הבטחתי לך דבר: לא את שקיעת החמה ולא את תקומתה מדי בוקר לא את לא את יום האתמול ולא את היום שרודף את היום לא הבטחתי לאסוף את כל מילותייך לא הבטחתי מזור לכאבייך לא הבטחתי זר של פרחים אדומים, ולא אודם לחי בלחישת אוהבים לא הבטחתי לך קיץ או חורף ולא הבטחתי שאשאר ולא אאסף. מעולם לא הבטחתי לך דבר ילדה, מלבד אהבה..." [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- זה היה ועודנו- מקסים, תמים, מתוק ועדין. חשבתי שפשר עוד ללטש, הנה רעיון שלי לעריכה מחודשת, וזו רק הצעת הגשה: ישבתי לכתוב לך שיר פרטי, בלעדי, רק של שנינו, שאף אחד לא מבין מלבדך ומלבדי, מלבדנו. כאשר סיימתי ניגן לי אותו שיר את נעימת חיינו, אבל את לא שמעת את צלילו... אז כתבתי כאן, מילים שכולם יבינו והם לא יהיו עוד- רק שלנו עדיף, כך נדמה, שנישאר רק אנחנו שנינו את ואני ונבין זה את זו, בלי שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] כן שי- מוכר, "זכית" בחשיפה מוקדמת... האמנם זכות? [ליצירה]
תגובות