הזכוכית המפרידה ביננו
אין ביכולתה לנתק
לא מצליחה להדחיק
גם אם ידעך קולה
גם אם ידהה צבעה
לא תיטיב להרחיק
אתכם
ממני
את כאבכם
משורש כאבי
מעומק ישותי
כי מותכם-
הוא מותי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] העונג שלי, תודה לכולם! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אביבוש, על התגובה מלאת התוכן והנשמה.... [ליצירה]
- [ליצירה] שימוש נפלא במילים- לצורך הגדרת הן עצמן. מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם- כל המגיבים על הקריאה והפרגון. ערב מקסים ופורה :) [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא אהבתי את חזרת המשפט... אם כי זרמתי יותר עם שני השירים האחרים... [ליצירה]
- [ליצירה] זה, זה יותר מנפלא! קסום וכתוב נהדר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אני רואה שקיבלת את המלצתי, יפה ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] זה זמן רב מדי שלא קראתי יצירה פרי עטך, אבל- האם יצירה זו לא פורסמה כבר כאן באתר. היא נראית לי מוכרת למדי?! [ליצירה]
- [ליצירה] :) צחית- גם בכתיבה ההרגשה היתה מן מתח מתגבר והולך, התקדמות בעצבים דרוכים עד השורה האחרונה, שבא המנוחה, השלווה והנשימה לרווחה... ותודה לך ואלעד.... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! פשוט מקסים!!! פשוט מממממקקקקסססייייייייםםםםםםםםם!!!!!!!!!!!!! ותמים, ומתוק :) [ליצירה]
תגובות