הזכוכית המפרידה ביננו
אין ביכולתה לנתק
לא מצליחה להדחיק
גם אם ידעך קולה
גם אם ידהה צבעה
לא תיטיב להרחיק
אתכם
ממני
את כאבכם
משורש כאבי
מעומק ישותי
כי מותכם-
הוא מותי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] אותו ארמון שבנית ילדי, שגלים בו שברו חומותיו שהים בו שפך זעמו ומימיו שאבד במצולות חוף וזרות יקום מחוזק וישכן בו מלכות.... רעיון חמוד, ניסוח קצת מליצי מדי בבית הראשון.... [ליצירה]
- [ליצירה] אח, איזה יופי צרוף! החריזה והקצב, בחירת המילים, הדימויים והתוכן הנפלא- פשוט נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ונוגע... [ליצירה]
- [ליצירה] לא הייתי מסווגת כשירה, השורות הראשונות, מעוררות ציפיה ליצירה.... אבל אח"כ, נשאר הרושם של הוצאת רגשות, בלי מסגרת ותחימה. [ליצירה]
- [ליצירה] וטוב שכך, עכשיו זה נפלא!!! אין מה להשוות. הכל מתחבר, כתיבה רציפה באותו סגנון, מעבירה את מה שכל כך היה חסר קודם. הנאה צרופה! שנה טובה יקירי! [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ונעים, אם כי חסר בשר, לטעמי. יש את המסגרת, את הקלילות, העדינות והאופטימיות, אבל חסר המרכז לשמו תיועד המסגרת... [ליצירה]
- [ליצירה] שי-זה ממש לא היה אישי... למרות שאני יכולה להבין את הלינק שעשית... תצטרך להאמין לי... [ליצירה]
- [ליצירה] לא שמענו ממך זה זמן...- נייס :) שונה קצת משיריך האחרונים- ומאוד יפה [ליצירה]
תגובות