רוצה לנצור את הרגע
להקפיא
.
בהבזק מצלמה
את החום הזה
לעצור
.
לשניה את הרטט
לנשום
.
נשימה כפולה
שאין לה מקום
כי בלב נפעם
ובנפש שוקקה
נחרט רגע זה
ונותר
.
לזכרון.
איה יקרה.
אני כותבת לך בזאת. מתוך התאהבות בשירייך.
אני מקנאה בך. אני רוצה להיות כמוך.
אכן יש לך את היכולת להעניק לי כישרון.
אנא איה אל תחדלי לכתוב. איה מקווה אני שתוכלי לקרוא גם את שיריי ולהעיר את הערותייך.אשמח לקבל את עצותייך.ליטל.
[ליצירה]
איה
איה יקרה.
אני כותבת לך בזאת. מתוך התאהבות בשירייך.
אני מקנאה בך. אני רוצה להיות כמוך.
אכן יש לך את היכולת להעניק לי כישרון.
אנא איה אל תחדלי לכתוב. איה מקווה אני שתוכלי לקרוא גם את שיריי ולהעיר את הערותייך.אשמח לקבל את עצותייך.ליטל.
[ליצירה]
האמת, לא אהבת את השורה האחרונה, הייתי מוותרת עליה.... היא משנה את משמעות כל השיר ואחרי איזה תהליך שעובר הקורא, בלמצוא את עצמו בדמעות שלך, בכאב שלך להרגיש, להתקדם ולזרום עם כל דמעה שמפלסת דרכה על הלחי שלך, את זורקת אותו לכיוון אחר וזה חבל, בעיני.
חוצמיזה- השיר יפה, כדאי לעשות הגהה, יש טעויות כתיב וגם החלפת אותיות...
[ליצירה]
חמוד ביותר!
שי, איזה מהפך עברת, איזו דרך ארוכה מהימים של מרקסינוס ומקבילו- שי, להיום!
השתבחת ועם הזמן אתה רק הולך ומשתבח, וכמוך- יצירותיך! אני מתענגת!!!
תגובות