רוצה לנצור את הרגע
להקפיא
.
בהבזק מצלמה
את החום הזה
לעצור
.
לשניה את הרטט
לנשום
.
נשימה כפולה
שאין לה מקום
כי בלב נפעם
ובנפש שוקקה
נחרט רגע זה
ונותר
.
לזכרון.
איה יקרה.
אני כותבת לך בזאת. מתוך התאהבות בשירייך.
אני מקנאה בך. אני רוצה להיות כמוך.
אכן יש לך את היכולת להעניק לי כישרון.
אנא איה אל תחדלי לכתוב. איה מקווה אני שתוכלי לקרוא גם את שיריי ולהעיר את הערותייך.אשמח לקבל את עצותייך.ליטל.
[ליצירה]
איה
איה יקרה.
אני כותבת לך בזאת. מתוך התאהבות בשירייך.
אני מקנאה בך. אני רוצה להיות כמוך.
אכן יש לך את היכולת להעניק לי כישרון.
אנא איה אל תחדלי לכתוב. איה מקווה אני שתוכלי לקרוא גם את שיריי ולהעיר את הערותייך.אשמח לקבל את עצותייך.ליטל.
[ליצירה]
תודה רבה על התגובה וארשה לעצמי להשיב: דדוקא הפרץ הזה מתבטא בשורות הקצרות, כל שורה-מדרגה והתגברות של הרגש, עוד קומה, ושוב, לא נרגע, ועוד מילה בורחת, מתארת, מנסה לרדוע אבל מתפרצת וקוטעת את הקודמת, משם זה בא- האמת בלי הרבה תכנון, ולכן, אחרי קריאת התגובה המקסימה, וקריאת היצירה מחדש, בכל זאת- בוחרת, הפעם, להשאירה כמו שנכתבה. ותודה.
[ליצירה]
ליטל- א: דרוש הגהה, יש המון שגיאות כתיב וחילופי אותיות.
ב: לא הייתי מגדירה זאת כשיר, אולי "קטע"....
ג: יש כאן כמה שורות עם פוטנציאל טוב לפיתוח יצירות, למשל
"מעליי רק כוכבים ,
מרחוק אפילו הם נראים שחורים."
תקחי את המשפטים נטולי הבאנאליות ותבני עליהם את מגדלי הרגש.
מקווה שאור החג מעממם קצת את קדרות העצב....
רק טוב!
איה :)
[ליצירה]
שי- נתן אלתרמן כתב את אחד המשפטים היפים והנכונים ביותר שנכתבו אי פעם, לעניות דעתי, והוא: "ישנן יפות ממנה אך אין יפה כמוהה".
לכל אחד ואחת המיוחד שבה, היופי שלא תמצא אצל אחרות...
מתוך ידיעה שאתה כותב סיטואציות קיימות, נותר לי רק לאחל- המון בהצלחה ואושר!
איה :)
תגובות