את כותבת על ריקנות
ואני מרוקן את המים באגרטל.
(בטח מצפים לתמונת קמילה)
אני מחזיר באין חרוז
ואת לבד עכשיו.
זוהי כתיבה חוזרת
לבחורה מחוזרת
לבחורה ממוחזרת
ועכשיו
השאירוני בבדידותי.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצויין, הכל ביצירה הזו- פשוט נהדר בעיני, הייתי משנה את הגוף השני במשפט האחרון, לגוף שלישי, -"השאירוני בבדידותי"... כי למעלה יש את "בטח מצפים, לא יודעת, זה נשמע לי מתאים וזורם יותר... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים עם איה. כמו-כן "בחורה ממוחזרת" נשמע לי צורם ומיותר. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, שככה זה נכתב מלכתחילה. לכן מייד קיבלתי את הצעתכם. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה עם הלך המצב רוח. אהבתי שהיא כותבת ואתה עושה פעולה מאוד.. וההמשך כבר היה נראה לי, כסכום שלך מאוחר בערב לכל הפרשיה. על דף נייר (שחוק מרוב כתיבה, כן, אתה) דו"ח לקוראים ועזבו אותי קצת בשקט. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נוגע ומעניין. דווקא לי הממוחזר נשמע במקום. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] מכירה את ההרגשה. האדמה טובה אלי, אני רוצה לנוח. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] היא מחיר הפרי?? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה [ליצירה]
- [ליצירה] יהודיה, אני ממליץ לך לא לכתוב בצורה המרכזית כי זה פחות קריא. לא ממש מוצלח בכל שיר. הנה הארותיי: חוט של משי, עדין כמעט שקוף כמעט בלתי מורגש. * לא מתחבר כל כך עם שאר השיר. הקשר מובן אך לא זורם. וכשאני בבדידותי סיבים דקים של משי עטפוני, * למה בזמן עבר? לא שייך לזמן שבו מתחילה. והוצפתי* געגוע. *כנ"ל דבורים קטנות מפזרות על עפעפי*י אבקן מהפרח שעזבתי. אהבה עדינה, . חוט של געגוע הרבה הצלחה בהמשך.... שי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, נהדר!! [ליצירה]
- [ליצירה] "את ידי ביקשת ואני לא הבנתי"- לא פשוט! [ליצירה]
- [ליצירה] מכירה ויודעת את דעתי... :) [ליצירה]
- [ליצירה] (בסוף יחובר "מחרוזת שקיעות- זריחות") [ליצירה]
- [ליצירה] תרד מהדרך ותחזור? [ליצירה]
- [ליצירה] מה? חחחחח זו לא הכוונה. (מארי, לא אישי) [ליצירה]
- [ליצירה] וחוזר אחורנית. 24 שנים. [ליצירה]
תגובות