[ליצירה]
אייש העיקר של השיר
איך זה שפיספסתי - אבל עכשיו ציפור שבלב מחפשת אותך.
זה יפהפה התימצות הזה הרעיון הזה ניראה לי נדיר ביופי שלו
השיר הורס את הכל הרבה מילים שכאילו באות להסביר במסווה את המהות של השיר רק מורידות ממנו ומצמצמות אותו
כל החלק האחרון - הוא כמו הסבר למשהו שכל המוסיף לו גורע ממנו
[ליצירה]
אה אני אגיד עוד
במקום למצוא את המילים הבודדות הללו שאומרות הכל כאילו חגת מסביב ואספת מילים שנמצאות מחוץ לרעיון הכללי הגדול מילים שרק מצביעות עליו אבל הן לא חלק ממנו הן לא הכרחיות לו
[ליצירה]
תודה לוגן לוגן!
שמחה שאהבת את הרעיון!
הוא לא סתם עוד רעיון אלא מה שאני מרגישה.
קיבלת את הארות/ הערות, על חלקם אני מסכימה ומקבלת וחלקם לא,
קיבלתי ובאמת הייתי משמיטה את 3 השורות האחרונות, בעצם אולי רק את השתיים האחרונות.
תראה,ברגע שאני בוחרת לפרסם שיר, הוא כבר לא שלי אישי אלא הוא נחלת הכלל, מכאן שיש לכל אחד את היכולת לפרש אותו כפי שנראה לו ולהתחבר אליו כפי שהוא מרגיש וחווה וכמובן שיש לך גם את הזכות והצורך להעיר ולהאיר (כדאי לעשות זאת עם טעם וענווה)
אך כדאי לזכור, לפחות כך אצלי, אני לא כותבת רק על מנת שיגיבו, לא רק למען הפירסום, לא רק למען הרעיון, לא רק למען להמציא תגלית חדשה לעולם, לא רק על מנת להסביר לאחרים,
לא על מנת לקבל ציון,
אלא על מנת להביע את עצמי, את המתחולל בפנים ואני מחפשת ובוחרת את הדרך הנכונה ביותר לי על מנת להביע אותה,
יש שיצרו, יש שינגנו, ויש שיכתבו, אני כותבת.
וזו דרך הכתיבה שלי.
נכון, יש שכותבים יפה יותר, מרשים יותר ואני נפעמת כל הזמן מהכותבים בצורה, (וגם הם אני מאמינה כותבים קודם כל בשביל עצמם) אך זאת הדרך שלי ואני אוהבת ושלמה איתה.
אני מזמינה אותך לאהוב דרכים אחרות של כתיבה, לקבל ולאהוב משהו אחר.
ובסופו של דבר מזמינה אותך (באמת) לקחת את הרעיון של השיר שלי ולכתוב אותו בצורה אחרת.
תודה רבה! בהצלחה!
***לכל שאר הקוראים של התגובה, יכולתי לבחור לכתוב את התגובה באופן אישי בחרתי אחרת!
גם בגלל שקראתי תגובות נוספות שלך, לוגן לוגן, ליצירות אחרות,
מקווה שזה מקובל גם עלייך, סליחה אם לא!
[ליצירה]
לא מקובל עלי ומשום מה?
משום שאת טוענת שאת כותבת כמו שאת מרגישה
הבעיה היא שלדעת את עצמנו זו לא מטרה פשוטה כלל
לרוב אנשים אחרים יכולים לשפוט אותנו הרבה יותר טוב
גם אם היינו רואים מהלך יום שלנו שצולם במצלמה נסתרת בטלוויזיה בטח היינו מגלים שאנחנו מתנגים הרבה אחרת ממה שאנחנו תופסים את עצמנו כשאנחנו מתנהגים
הסיבה היא
שלמעשים שלנו יש מספר רבדים לפעמים מספר רב ולפעמים ביומיום אנו יכולים לראות רק את הרובד העליון. אבל את הסיבה האמיתית לדברים שלנו קשה מאוד לראות ובכלל נדיר מאוד לראות אותה זה אפילו לא עניין של לנסות אלא של כישרון רב והרבה לימודים על מנת להיות מסוגלים להסתכל עמוק בנבכי התודעה
כשאחד כותב שיר שבא ממנו
יש תהליך של הסתכלות פנימית ואנחנו מגלים דברים בכתיבה שנראים כאילו הם הם מהות פעולתינו רק משום שהם באו ממקום נסתר.
אבל באמת הדרך עוד ארוכה. ולא צריך ליפול בפח שטומן לנו הדמיון.
[ליצירה]
אז מה שאני בעצם בא לומר
תשארי פתוחה
זו לא בהכרח הדרך הכי טובה
למעשה אני מאמין באמונה שלמה במילים
כל חיי גדלתי בבית המדרש ולא ראיתי לגוף טוב אלא שתיקה ולא המדרש עיקר אלא המעשה
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
יעני שהבטוי הטוב ביותר הוא השתיקה
לא נשכח שכשה' התגלה לאליהו הוא לא התגלה לא מן האש ולא מן הסערה אלא מהדממה
זה לא דבר שיש לקרוא כך סתם כמובן למרות שהוא בטח יקרא סתם כך
[ליצירה]
אז ככה...
דבר ראשון, יומולדת שמח!!!
דבר שני: כל חיינו הם חלק מתהליך אחד ארוך, היומולדת, זה שאמור לסכם שנה, זה לא צעד אחד שאת עושה ואז - זהו! פתאום את גדולה.
תנסי לחשוב במה השתפרת מהשנה שעברה, מה השתנה, במה תוכלי להיות טובה יותר ואז בשנה הבאה לדעת: בזה, השתפרתי המון....
שפע ברכות ואיחולים- מעומק הלב....
[ליצירה]
לא פעם שמעתי גדולים ממני שמיעצים לי לקרוא ולחשוב על כל דבר פעמים או שלוש לפני שאני מגיעה למסקנות.
תודה!
גרמת לחיזוק דבריהם.
בקריאה ראשונה,תהיתי למי מופנה השיר,
רק בפעם השניה הבנתי...
רעיון מקסים והביצוע יותר!
גם אני מצטרפת לבקשתך מהקב"ה,
לצערי גם בזה יש לי עוד מה לתקן.
[ליצירה]
תודה לוגן לוגן!
שמחה שאהבת את הרעיון!
הוא לא סתם עוד רעיון אלא מה שאני מרגישה.
קיבלת את הארות/ הערות, על חלקם אני מסכימה ומקבלת וחלקם לא,
קיבלתי ובאמת הייתי משמיטה את 3 השורות האחרונות, בעצם אולי רק את השתיים האחרונות.
תראה,ברגע שאני בוחרת לפרסם שיר, הוא כבר לא שלי אישי אלא הוא נחלת הכלל, מכאן שיש לכל אחד את היכולת לפרש אותו כפי שנראה לו ולהתחבר אליו כפי שהוא מרגיש וחווה וכמובן שיש לך גם את הזכות והצורך להעיר ולהאיר (כדאי לעשות זאת עם טעם וענווה)
אך כדאי לזכור, לפחות כך אצלי, אני לא כותבת רק על מנת שיגיבו, לא רק למען הפירסום, לא רק למען הרעיון, לא רק למען להמציא תגלית חדשה לעולם, לא רק על מנת להסביר לאחרים,
לא על מנת לקבל ציון,
אלא על מנת להביע את עצמי, את המתחולל בפנים ואני מחפשת ובוחרת את הדרך הנכונה ביותר לי על מנת להביע אותה,
יש שיצרו, יש שינגנו, ויש שיכתבו, אני כותבת.
וזו דרך הכתיבה שלי.
נכון, יש שכותבים יפה יותר, מרשים יותר ואני נפעמת כל הזמן מהכותבים בצורה, (וגם הם אני מאמינה כותבים קודם כל בשביל עצמם) אך זאת הדרך שלי ואני אוהבת ושלמה איתה.
אני מזמינה אותך לאהוב דרכים אחרות של כתיבה, לקבל ולאהוב משהו אחר.
ובסופו של דבר מזמינה אותך (באמת) לקחת את הרעיון של השיר שלי ולכתוב אותו בצורה אחרת.
תודה רבה! בהצלחה!
***לכל שאר הקוראים של התגובה, יכולתי לבחור לכתוב את התגובה באופן אישי בחרתי אחרת!
גם בגלל שקראתי תגובות נוספות שלך, לוגן לוגן, ליצירות אחרות,
מקווה שזה מקובל גם עלייך, סליחה אם לא!
[ליצירה]
מ ד ה י ם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני מוקסמת מסגנון הכתיבה!
זוכרת שאמרתי לך שאני פחות אוהבת מילים פשוטות.
אני לא מבינה מה חשבתי לעצמי כשאמרתי את זה?!?
את עושה את זה בצורה מעלפת!
סליחה.
איזה תום לב, לחשוב על יצירה כזו...
כל כך אמיתי.......... שאפשר לבכות.
עוטף בתוכו תחושת מוות. (משום מה)
[ליצירה]
שלום לתמימות!
יהיו כאלה "שיהרגו" אותי ( המושגים האלה די עדינים בתקופתנו, אבל בכל זאת) על מה שאני מתכוונת לומר עכשיו.
אבל זאת דעתי ואמונתי אז, סליחה לכל האלה...
די מצחיק אותי לחשוב שיש עוד אנשים שחושבים שאפשר עוד לפתור את הבעיה עם הפלשתינים בדרכי שלום, והסכמים.
נראה לי די תמים, ולא מובן.
מה גורם לכם/להם לחשוב שזה אכן אפשרי?
[ליצירה]
עודח'ת.
מעריצה את הכתיבה שלך!
את מה שאתה, איזה רמה רוחנית...
שנזכה...
אהבתי את סגנון השיר הזה, תמוה.
אבל לא נדמה לי שהבנתי?!?
גם לאחר התגובה שלך לשאלה הדומה.
אשמח לקבל הסבר.
[ליצירה]
מקסים!
אכן... דו שיח פנימי מתמשך...
מזדהה!
(מחשבות שעלו בעקבות...השיר)
תוהה אם יש לכך.. סוף.
אך לא! אין סוף.. הנשמה היא תמיד מחפשת.. דורשת.. מתפרצת..
גואשת.. מחפשת תשובה.
פעם ביקשתי להתנער מהירידות והעליות הרוחניות המפתיעות .. מהחיפוש המתמיד.. מהפכפכות... מידיעת האמת והשלמות אך מצד שני הריחוק הכ"כ גדול מהם..
להפסיק להיות בעלת האופי המתנדנד..
אך זה הדבר הוא גם המביא אותי לשיאים רוחניים... לרגעים של התקרבות אמיתית לאין סוף... לתפילה עצומה.. ושמחה אדירה... לאמונה ואהבה גדולה לה' יתברך.. לעוצמות גדולות..
רגעים שלאופי הקבוע אין...
אז.. אם זאת ההקרבה..
אני משלימה עם עצמי..
ובוחרת בקושי גדול לחיות בדרישת השלמות המתמשכת..בדו שיח המתמשך..