את,
שאחזת במפתח האושר
שלי,
שצללת לתוך עיניי
וליבי
היה לך כעוגן
כף ידי
כמחסה
ארזת ועזבת
ואני
כהוזה.
מתרפק על שברי
זכרונות
שהיו לי
ולך
פעם יחד
ופתאום ניכסת לך
כל דימעה
של כאב
אם היה
כזה בינינו
ואולי,
לא היו הדברים
מעולם...
[ליצירה]
תודה :)
בועז- האם כל יצירה מחייבת מסר? האם לא די בתיאור, בשירה, באמירה פשוטה, גם אם לא נוקבת, על רגעים, סיטואציות, רגשות?
מה שחוק? האם תוכל להסביר?
[ליצירה]
התוכן יפה, אני חושבת שהכתיבה ילדותית קצת, חרוזים קבועים ובנאליים במעט. הייתי עובדת על זה עוד.
והערת הגהה קטנה-
"מולדתי הוא המקום
שאותו בניתי במו ידיי"
-יש לכתוב "מולדתי היא המקום" שכן מילת היחס מתייחסת למולדת ולא למקום ולכן היא בלשון נקבה ולא בלשון זכר.
תגובות