את,
שאחזת במפתח האושר
שלי,
שצללת לתוך עיניי
וליבי
היה לך כעוגן
כף ידי
כמחסה
ארזת ועזבת
ואני
כהוזה.
מתרפק על שברי
זכרונות
שהיו לי
ולך
פעם יחד
ופתאום ניכסת לך
כל דימעה
של כאב
אם היה
כזה בינינו
ואולי,
לא היו הדברים
מעולם...
[ליצירה]
כתוב יפה, שיר מיוחד, המבנה והמקצב יכולים להתאים להלחנה. (נסית פעם?)
בשורה השניה, שתי המילים האחרונות עם ו' החיבור, האם זה בכוונה? הייתי מורידה את ה-ו' במילה "למרחק", היא נראת לי מיותרת.
תגובות