מסכימה, אבל- אולי אלו שני צדיים של אותה מטבע, או שאלת הביצה והתרנגולת, היינו, מה נובע ממה, ובעצם, אולי לא... עזבי.
נראה לי שלפעמים רוצים להיות לבד, אבל לא להתבודד-להיות בודד, אני מוצאת הבדל עצום בין לבד לבדידות...
[ליצירה]
מסכימה, אבל- אולי אלו שני צדיים של אותה מטבע, או שאלת הביצה והתרנגולת, היינו, מה נובע ממה, ובעצם, אולי לא... עזבי.
נראה לי שלפעמים רוצים להיות לבד, אבל לא להתבודד-להיות בודד, אני מוצאת הבדל עצום בין לבד לבדידות...
[ליצירה]
זה יפה, קטיעת השורות לא תמיד נכונה, בעיני....
הבית: מסיר את המנעול
יוצא למקום ההוא
בלב זכרונות
בו לא ביקרתי,
כאלבום חתום
שלא פתחתי,
אותו הריח
נותר
יפה כ"כ- יכול לעמוד בפני עצמו!!!
[ליצירה]
הרעיון מקסים וכמוהו גם התוכן.
לא התחברתי למבנה, למקצב... לא זרם לי והצטערתי, כי זו יצירה פוטנציאלית להזדהות, עדינות, תום ויופי.
אולי, צריך לדאוג לאחידות, בשורה הראשונה של כל הבתים, להקפיד על המשקלים, על מספר השורות, הייתי ממליצה לערוך שוב היצירה וללטשה- כי היא יפה.
[ליצירה]
מלודי- אני חולקת עלייך, שורות הסיום משאירות את הקורא, או לכל הפחות- השאירו אותי, עם הרשה של- שלוש נקודות, של תחושה עמומה של הרגש שהיה אמור להתעורר. בעיני הן במקומם ולבעדיהן היצירה תהיה חסרה משהו...
[ליצירה]
בתשובה לשאלה, מעבר השורות בא לבטא משו, ליצור תחושה מסויימת שניסיתי להעביר,
אולי זו הנשימה שנקטעת ואיתה גם השורה, אולי זה חוסר המקום להכיל יותר ממילה בשורה- יותר רגש יותר....
ואולי....
כל אחד וסיבותיו הוא....
תודה על התגובות!
שבת שלום!
[ליצירה]
מרציפן- רק אשב, כי שני השירים פורסמו ונכתבו מאותו מקום, באותו הלך רוח, ניזונים ומדושנים מאותו הרגש ולכן, אולי נתנו לך הרגשה דומה. עם זאת, לא רואה טעם בלחכות בפרסום "שישכחו". אין בפרסום יצירות כדי לרצות הקוראים או לנסות "לעבוד" עליהם, ולהכניס להם חומר בדלת אחורית....
ולגבי הערתך על עובדת השיר האמריקאי: בחציי אני אמריקאית,- חושב שזה קשור?! או במילים אחרות, לא הבנתי אם זה טוב או רע....
כל טוב,
איה :)
תגובות