רגש מכתיב מציאות,
ככה זה-
זאת לא תאוריה.
באי רציונאליות
וחוסר רגישות,
פועלים בהתאם להוראות
לב פגוע
שלא מבין
ולא רואה
את מה שנכון וכדאי וצודק
ואולי דווקא הוא זה
שיודע
ולא טועה
וברגישות,
מרגיש רגש
מכתיב מציאות.
[ליצירה]
הייתי מעבירה את המילה "בערימה" לשורה הקודמת, כך שיווצר: "שירי אכזבותיי מונחים בערימה" וכו' או לחילופין- בערימה- כשורה בפני עצמה... זאת, לצורך משקל נכון יותר של השורות ואיזונן.
אולי אפילו ניתן לשדרג ולכתוב ערומים (במקום בערימה)- כפל המשמעות של ערומים-כערימה וערומים- ז"א- חשופים, יוסיף רבות לשיר ולתוכנו, לעניות דעתי.
חוצמיזה, נעם לי התוכן- בדר"כ אצל יוצרים זה הפוך וגם השתתפתי כאן בשיח של תגובות בנושא- שכן, משום מה, עצב וכאב מהווה לרובינו דשן טוב יותר ליצירה מאשר אושר ושמחה פשוטה.
שמחתי לקרוא שאצלך- חדוות היצירה וההשראה ניזונות מדברים חיוביים.
בהצלחה!
[ליצירה]
מלודי- אני חולקת עלייך, שורות הסיום משאירות את הקורא, או לכל הפחות- השאירו אותי, עם הרשה של- שלוש נקודות, של תחושה עמומה של הרגש שהיה אמור להתעורר. בעיני הן במקומם ולבעדיהן היצירה תהיה חסרה משהו...
[ליצירה]
בתשובה לשאלה, מעבר השורות בא לבטא משו, ליצור תחושה מסויימת שניסיתי להעביר,
אולי זו הנשימה שנקטעת ואיתה גם השורה, אולי זה חוסר המקום להכיל יותר ממילה בשורה- יותר רגש יותר....
ואולי....
כל אחד וסיבותיו הוא....
תודה על התגובות!
שבת שלום!
[ליצירה]
אותי זה לא השתיק שי, ההיפך...
עוצמתי ויפה!
שבוע טוב.
אגב- חזרתי, כפי ששמת לב, או לא.... ואני מתכוונת להשאר פה לזמן מה, עד ההעלמות הבאה....
איה :)
[ליצירה]
זה כ"כ יפה- שירי האהבה שלך לארץ, זה מרגש, מרטיט ובעיקר כמו ביצירה הנוכחית- כשזה כתוב כ"כ נכון, כ"כ מעורר הזדהות ואהבה מחדש לארץ הנפלאה הזו.
עדינות שזורה ברגישות ודימויים נעימים לקריאה- יצירה מצויינת!
תגובות