איך שני מתחנן לפעמים לתחושה הזו!
למה לעצור אותה? למה להילחם בה?
אם רק ייקוו דמעות בעייני, יעלה חיוך בדמיוני על פני, כי זכיתי לבטא רגשותי, ולהרגישן על לחיי.
אשרייך שזכית...
שיר נפלא!
רק טוב, ורק דמעות של אושר,
היפ.
[ליצירה]
למה?!!
איך שני מתחנן לפעמים לתחושה הזו!
למה לעצור אותה? למה להילחם בה?
אם רק ייקוו דמעות בעייני, יעלה חיוך בדמיוני על פני, כי זכיתי לבטא רגשותי, ולהרגישן על לחיי.
אשרייך שזכית...
שיר נפלא!
רק טוב, ורק דמעות של אושר,
היפ.
[ליצירה]
סיטואציה מוכרת- נסה גם לברך את נהג האוטובוס (יש עוד מי שנוסע בתחבורה ציבורית בכלל?) ולשאול לשלומו של המוכר במכולת. פני תדהמה הם יעטו לפתע...
אבל מסר יקר- זה לא שיר, יכול להיות מסווג כהרהור, דיון וכיו"ב... וזה בסדר, לא כל מחשבה ותחושה יכולה ומוכרחה להיות מתורגמת ליצירה פואטית. לא ככה?
המון בריאות וברכות על הרגישות האנושית במתואר לעיל...
[ליצירה]
אכן זה מצויין, יש בעיה בשורות אלו:
"כאשר הירח מלא.
והאוהבים יורדים לכרמים
גם אני ירדתי עמם"
נקודה- ואז ו' החיבור והשורה השלישית, משהו לא מתחבר...
אולי כאשר הירח מלא
האוהבים יורדים לכרמים
וכמוהם- ירדתי גם אני/ואיתם ירדתי גם אני וכיוב"
[ליצירה]
האמת, לא אהבת את השורה האחרונה, הייתי מוותרת עליה.... היא משנה את משמעות כל השיר ואחרי איזה תהליך שעובר הקורא, בלמצוא את עצמו בדמעות שלך, בכאב שלך להרגיש, להתקדם ולזרום עם כל דמעה שמפלסת דרכה על הלחי שלך, את זורקת אותו לכיוון אחר וזה חבל, בעיני.
חוצמיזה- השיר יפה, כדאי לעשות הגהה, יש טעויות כתיב וגם החלפת אותיות...
תגובות