בליל חורבן ראיתיך
ונחרב עליי ליבי
שלי...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אתה תסלח לי, אבל- זה מתחיל לחזור על עצמו.... שי- תחדש, העם צמא לחידושך! [ליצירה]
- [ליצירה] פה, אמיתי, שקט עוצמתי [ליצירה]
- [ליצירה] בהשאלה- נראה לי כי לעולם לא אבין מה קרה בשיר הזה... :) [ליצירה]
- [ליצירה] זו יצירה מקסימה וקסומה, כואבת, חושפת, אמיתית ונוגעת. אני מסכימה עם מה שנכתב כאן קודם- שהבית השני, הוא לב היצירה והוא הטוב ביותר. והייתי מציעה שיפור אחד- "זה שיבוא מחר" ולא מי שיבוא וכו'... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי בעיקר את הבית האחרון- הוא יכול להיות יצירה בפני עצמו, עם קצת עיבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו- שי, התעלת על עצמך!!! מדהים בעיניי :) [ליצירה]
- [ליצירה] נקטע לי קצת, קצת חיכיתי שהשיר הזה, המתואר בכ"כ הרבה פיוטיןת ועדינות- יתחיל ויחדיר בי את האופטימיות שלך.... [ליצירה]
- [ליצירה] או.קיי, את זה צריך לעכל. אבל- כתוב זורם, נעים וקריא, קולח... לעיתים מקומם, לעיתים מבדר, לעיתים מעציב, לעיתים מעורר הזדהות ובוודאי שגורם לחשוב ואולי יותר מזה- להרגיש... [ליצירה]
- [ליצירה] שי ודב, תודה על התגובות. מעולם לא הלכתי, אני פה- רק יותר שקטה.... אבל תמיד שמחה לשמוע ולהשמיע (או יותר מדוייק- לקרוא ולכתוב). שלכולנו ישפיע שפע של אור וטוב, שבוע טוב, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון יפה, הביטוי- היה בעיני קצת מסורבל, לא זורם. אולי כדאי עוד לעבוד על זה- שלא יתפספס. [ליצירה]
תגובות