ניסיתי לתאר
אהבה
ויצא לי תיאור
דמותך.
לובן
צווארך בוסר
שפתייך רוך
שערך סומק
לחייך הבל
פיך לחישת
קולך ריח
פעימות ליבך.
הניצוץ שבעינייך
צלצול צחוקך
עדינותן של ידייך
ויופי חיוכך,
אלת האהבה...
הרגשתי שחיתוך השורות ו"הדבקת" מילה לזו שאחריה- במקום לזו שלפניה- כפי שהיה ראוי, נותנת עוד איזה ערך מוסף, או- עניין לשיר...
משחקי מילים וביטויים, נטישת המסגרת הנוקשה של הכתיבה...
אבל- קטונתי!!!
[ליצירה]
הרגשתי שחיתוך השורות ו"הדבקת" מילה לזו שאחריה- במקום לזו שלפניה- כפי שהיה ראוי, נותנת עוד איזה ערך מוסף, או- עניין לשיר...
משחקי מילים וביטויים, נטישת המסגרת הנוקשה של הכתיבה...
אבל- קטונתי!!!
[ליצירה]
זו יצירה מקסימה וקסומה, כואבת, חושפת, אמיתית ונוגעת. אני מסכימה עם מה שנכתב כאן קודם- שהבית השני, הוא לב היצירה והוא הטוב ביותר. והייתי מציעה שיפור אחד- "זה שיבוא מחר" ולא מי שיבוא וכו'...
[ליצירה]
לכבוד הוא לי להגיב ראשונה לשיר הנפלא הזה!
אולי כדאי לתת לו שם, זו יצירה מופלאה הנוגעת לכולנו!
כתוב מצויין, מדוייק, פשוט, עמוק, זורם, קריא, נעים, משקף, מבטא, מרגש, אמיתי, כן וכל כך יפה!
[ליצירה]
אני מתארת לעצמי שלך ברורה הסיטואציה לפרטים, וכך גם העלת אותה, בפשטות ועם זאת אפופה ודו משמעית, שיבחר הקורא את התוכן הרצוי לו.. אני- הפעם, פחות אהבתי.
תגובות