ניסיתי לתאר
אהבה
ויצא לי תיאור
דמותך.
לובן
צווארך בוסר
שפתייך רוך
שערך סומק
לחייך הבל
פיך לחישת
קולך ריח
פעימות ליבך.
הניצוץ שבעינייך
צלצול צחוקך
עדינותן של ידייך
ויופי חיוכך,
אלת האהבה...
הרגשתי שחיתוך השורות ו"הדבקת" מילה לזו שאחריה- במקום לזו שלפניה- כפי שהיה ראוי, נותנת עוד איזה ערך מוסף, או- עניין לשיר...
משחקי מילים וביטויים, נטישת המסגרת הנוקשה של הכתיבה...
אבל- קטונתי!!!
[ליצירה]
הרגשתי שחיתוך השורות ו"הדבקת" מילה לזו שאחריה- במקום לזו שלפניה- כפי שהיה ראוי, נותנת עוד איזה ערך מוסף, או- עניין לשיר...
משחקי מילים וביטויים, נטישת המסגרת הנוקשה של הכתיבה...
אבל- קטונתי!!!
[ליצירה]
עיצה מצויינת וגם הביצוע :)
כדאי להוריד את וו החיבור בשורה השלישית (שהיא גם הלפני האחרונה...)
אכן בית שעומד בפני עצמו ומחזיק יצירה ברוב כבוד ויופי :)
[ליצירה]
אני חושבת שאני יכולה להתחבר לתחושה שאת מתארת, אם כי- לא זה מה שעמד מאחורי כתיבת השיר, היתה שם תחושה אחרת, אבל זה טוב, זו הרגשה נהדרת, אפילו, שאנשים שונים מתחברים בצורה שונה ומתעוררות להן תחושות והרגשות שונות, מיצירה שלי.
תודה :)
[ליצירה]
קשה שלא להבין, עם הסבר כזה, למרות העובדה שההסבר הוא כביכול, פיזי-מדעי, הוא מעורר רוחניות באופן מופלא.
הייתי נמנעת מסיומת השלולית, כן הביעבוע, כן התסיסה והצריבה, אבל בלי אותה לולית חומה שמורידה את הקורא חזרה לכ"כ גשמי וטכני.
תגובות