אז קמנו בבוקר, אז מה? שטפנו את פנינו, אימצנו הרגשה רעננה. מילמלנו כמה מילים של שיר ותודה. התיישבנו סביב שולחן אכלנו כל המשפחה. הדחקתי את צעקות האמבולנסים שקרעו בבעתה את שנתי מעליי, מחקתי את המראות המוכרים שחונקים ומחוללים סערה בכל הגוף. כיביתי את הרדיו - שדיבר ודיבר בלי לאמר דבר. עברתי בראשי על שמות יקיריי וחבריי מהמרת איזו תמונה שלהם יבחרו לפרסם. ניסיתי להבין, להסביר, להצדיק ולא מצאתי כח, לא מצאתי מילים, לא מצאתי אוויר...