געגוע
לאלו שהיו
ואינם
לכל שצרח
בי
וכבר אינו קיים
ואליך...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ליטל- א: דרוש הגהה, יש המון שגיאות כתיב וחילופי אותיות. ב: לא הייתי מגדירה זאת כשיר, אולי "קטע".... ג: יש כאן כמה שורות עם פוטנציאל טוב לפיתוח יצירות, למשל "מעליי רק כוכבים , מרחוק אפילו הם נראים שחורים." תקחי את המשפטים נטולי הבאנאליות ותבני עליהם את מגדלי הרגש. מקווה שאור החג מעממם קצת את קדרות העצב.... רק טוב! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] חזק, מרגש, מגיעות ברכות לנותן המסורב? [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט שונה סגנון הכתיבה של שני הבתים. אבל הרעיון יפה והביצוע בעיקר בבית השני- מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים- כמעט ככל יצירותיך... הייתי עורכת קצת שונה: בכל זאת זה נראה אפשרי. אבלאני בספק, אם ברצוני לבצע, את כל מה שבר-ביצוע. ואולי דווקא משום כך כדאי להעיז, ליצור את מה שבספק אם ניתןלהגשים מה שאני כל-כל שואף לעשות. [ליצירה]
- [ליצירה] מהרהר (גורם להרהור)... אז אני אהרהר על זה קצת ואקרא עוד כמה פעמים.... יש שם משו. [ליצירה]
- [ליצירה] דב- מה קרה? למה זנחת את הכיסוי? את השיר הזה, צריך לקרוא כמה פעמים, כך עשיתי ולעניות דעתי כדאי להוריד את השורה השניה- "וידידו", זו נראית, בעיני, מילה לא קשורה להרגשה של השיר, מילה שקצת הופכת את השורות-זו שלפניה וזו שאחריה לילדותיות, במקום לדרמטיות ומלאות משמעות... תחשוב על זה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] שלוש נקודות בסיומה של שורה, משאירות מקום לכל אחד לחבר את ההמשך שלו... עיין ערך :) אם אתה ממש מתעניין והמתח הורג אותך בנוגע לכוונה שלי- ולמה אני התכוונתי- אשמח לשתף אותך בהזדמנות. איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- זה היה ועודנו- מקסים, תמים, מתוק ועדין. חשבתי שפשר עוד ללטש, הנה רעיון שלי לעריכה מחודשת, וזו רק הצעת הגשה: ישבתי לכתוב לך שיר פרטי, בלעדי, רק של שנינו, שאף אחד לא מבין מלבדך ומלבדי, מלבדנו. כאשר סיימתי ניגן לי אותו שיר את נעימת חיינו, אבל את לא שמעת את צלילו... אז כתבתי כאן, מילים שכולם יבינו והם לא יהיו עוד- רק שלנו עדיף, כך נדמה, שנישאר רק אנחנו שנינו את ואני ונבין זה את זו, בלי שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, משלימה את רעות- לי, הבית הראשון הוא ש"עשה את זה".... [ליצירה]
- [ליצירה] חזרתי מהמקום הגדול והעוצמתי הזה לפני פחות משעה- כמה עוצמות, כמה כוחות, כמה קדושה, התעלות, חוזק, יופי, אמונה וחוזק יש בקיר הכותל המערבי. אלפי תודות, תפילות ודמעות של אושר ושל יגון שפכתי שם ועוד אשפוך. זה לבוא רצוץ, כואב וריק- כ"כ ריק, ולצאת- מלא עד אפס מקום, עד כמעט חוסר יכולת לנשום!!! איזו זכות לגור כאן, להיות בעל פריבילגיה ללכת לשם ככל שארצה- להתחבר, להשבר ולהבנות מחדש. נגעת- בנושא המדובר, באחת מציפורי נפשי... [ליצירה]
תגובות