געגוע
לאלו שהיו
ואינם
לכל שצרח
בי
וכבר אינו קיים
ואליך...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] האמת, לא הבנתי... [ליצירה]
- [ליצירה] בלחש אגיב, בלי להתערב בשיח יוצרים יפה שכזה- תמשיכו! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה חמודים ומפרגנים אתם, שימחתם אותי, תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, כל כך יפה. ותרשה לי שוב (ואני אסתכן בלהשמע תפשנית קימעה, אך לא זו הכוונה)- איזה שינוי בחודשים האחרונים, איזו התקדמות, תיחכום, עדינות, רגישות ויופי גלומים ביצירות שלך. איתך, מלווה ונהנית... איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. אם כי אני מסופקת באם זלדה היתה מעריכה את השדרוג לשירה... [ליצירה]
- [ליצירה] לא רואה כאן נאיביות ו/או אשליה, היצירה נכתבה ממקום של אושר, נאיבי ככל שזה יישמע... באופן מוזר, עצוב אולי, שמחה מהווה דשן פחות טוב ליצירות, אם כי ייתכן שזה רק אצלי, וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] איך אפשר שלא להגיב על זה- מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! ברוכה השבה... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, הייתי מנסה לשנות לכתוב בגוף שלישי, להוסיף קצת לקסם, למיסתורין, לקרוא לה בכינוי מיוחד שיוסיף לזוהר ולעדינות שביצירה. בנוסף- "מדי שנה בט"ו באב הירח מלא. גם אני ירדתי לכרם..." גם אני? באיזה הקשר זה נכתב- צריך לשייך זאת למשל "כמו הסער, ירדתי, גם אני..." או "כדרכם של אוהבים ירדתי גם אני..." וכיו"ב. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן זה מצויין, יש בעיה בשורות אלו: "כאשר הירח מלא. והאוהבים יורדים לכרמים גם אני ירדתי עמם" נקודה- ואז ו' החיבור והשורה השלישית, משהו לא מתחבר... אולי כאשר הירח מלא האוהבים יורדים לכרמים וכמוהם- ירדתי גם אני/ואיתם ירדתי גם אני וכיוב" [ליצירה]
תגובות