שתי עיניי
גמעו
את מילותיה
צמאו
ללחישותיה
ליטפו
את שתי עיניה
פנים, שיער,
צוואר,
משב של רוח
קר
וזר...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הייתי מסווגת זאת תחת כותרת שאינה "שירה". נראה כ"הרהור" או "מכתב" הקטיעה של השורות, לשורות קצרות לא משנה, לעניות דעתי, את התוכן ולא מהווה צורה ומסגרת שעונים לשם "שירה", אלא יצירה אישית, על רגש/מחשבה שיש לתת לה ביטוי תחת סיווג שונה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) אני לא מכירה את הספר, במה מדובר? [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר, קליל ורעיון נחמד [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי והפעם גם התחברתי... שי- זה מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) תודה רבה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, קסום ונפלא ביותר. באמת מסקרן למי/על מי זה נכתב, אבל- זה חלק מהקסם... [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון יפה, הבית האחרון עומד בפני עצמו, בעיני, ההתחלה פחות זרמה לי- מילים חזרו על עצמן, לא יודעת, זה נתקע.... [ליצירה]
- [ליצירה] אני מניחה שזה טוב שלא הצלחת להזדהות.... תודה על התגובות וחג שמח! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] ראי למציאות... [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שזהו אחד השירים הטובים ביותר שלך! התרגשתי, נרעדתי, התעוררתי, הפנמתי והזדהתי. פשוט נפלא!!! [ליצירה]
תגובות