שתי עיניי
גמעו
את מילותיה
צמאו
ללחישותיה
ליטפו
את שתי עיניה
פנים, שיער,
צוואר,
משב של רוח
קר
וזר...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קשה שלא להבין, עם הסבר כזה, למרות העובדה שההסבר הוא כביכול, פיזי-מדעי, הוא מעורר רוחניות באופן מופלא. הייתי נמנעת מסיומת השלולית, כן הביעבוע, כן התסיסה והצריבה, אבל בלי אותה לולית חומה שמורידה את הקורא חזרה לכ"כ גשמי וטכני. [ליצירה]
- [ליצירה] בהשאלה- נראה לי כי לעולם לא אבין מה קרה בשיר הזה... :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דב, פורים שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר (ולקח לי פעמים מספר לקרוא את זה, בשביל לגבש עמדה...) [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, כבר אין לי מילים לכתוב בתגובות ליצירות שלך, אז אני שותקת, נפעמת... [ליצירה]
- [ליצירה] אז כן, חייכתי, ויותר מזה- התענגתי, על רעיון מבריק ועל ביצוע מתוחכם, על שורות מדהימות הערוכות בטעם מעודן. תן לנו עוד מזה! [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- זה יפה. החזרה בסיום לשורות הפתיחה- עצמתית, פתאום אותן שורות מקבלות משמעות חדשה, חזקה יותר. מאוד יפה, קראתי פעמיים, זה דורש גם קריאה שלישית. [ליצירה]
תגובות