שתי עיניי
גמעו
את מילותיה
צמאו
ללחישותיה
ליטפו
את שתי עיניה
פנים, שיער,
צוואר,
משב של רוח
קר
וזר...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יורם- זה יפה מאוד. הייתי מעבירה את בלי ריבית, למקום אחר- צריך לחשוב לאן... את השורה האחרונה- מפרידה משאר השיר בעוד שורת רווח. יצירה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, עדין, כואב... [ליצירה]
- [ליצירה] פה, אמיתי, שקט עוצמתי [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב ושוב. מיוחד, שואב, מרגש. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ונעים, אם כי חסר בשר, לטעמי. יש את המסגרת, את הקלילות, העדינות והאופטימיות, אבל חסר המרכז לשמו תיועד המסגרת... [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחת להעביר את התחושה שלך- כך גם ביצירתך השניה, בקריאה אפשר לשמוע את שמתחולל אצלך- וזה כוח! [ליצירה]
- [ליצירה] זה כ"כ יפה ועצוב, נוגע, כואב ורגיש... אין עליך- רסיס, פשוט אין. אגב, ברוח זו- יצא סרט - שמש צלולה ביום בהיר (או שלא זה השם, לא זוכרת, זה עם ג'ים קרי וקייט וינסלט, והיצירה הזו הזכירה לי את הסרט...) [ליצירה]
- [ליצירה] איפה היית עד עכשיו, או שזו רק אני שלא שמה לב... זו היצירה השניה שלך שאני קוראת, כ"כ יפה ואמיתי, כבר כתבתי בשניה- שאתה גורם לקורא לראות את הסיטואציה, לחוש, להיות שם, להיות אתה והמסביב... כדאי לעשות הגהה, יש כמה אותיות מיותרות... נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דב, העובדה שאתה מגיב במעין שיר תשובה- תמיד נעימה לקריאה ומחממת לב. [ליצירה]
- [ליצירה] לא התחברתי בכלל, אני חושבת שהבית האחרון - יש בו משהו וצריך לפתח אותו קצת אחרת. הבתים שלפניו- חזרו מדי על עצמם, בלי שהחזרה הוסיפה מדי וזה היה קצת מלאה.... [ליצירה]
תגובות