שתי עיניי
גמעו
את מילותיה
צמאו
ללחישותיה
ליטפו
את שתי עיניה
פנים, שיער,
צוואר,
משב של רוח
קר
וזר...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היה לי קשה לקריאה... התמונה יפה- אולי לחזותי-?! [ליצירה]
- [ליצירה] הדיוק החד כ"כ באופן מיוחד כ"כ של תיאור דבר... דבר... דבר חזק כ"כ, רגש עד, שתמיד מפעים ומעצים כל רגש ואירוע הנילווה לו. אח, הגעגוע הקדום, אוייבנו הוותיק שחבר לריקנות ולבדידות - וכך נוצרה אג'נדה כואבת של רגש קדום וטהור. [ליצירה]
- [ליצירה] אני רואה שקיבלת את המלצתי, יפה ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] ניסוח יפה, קצת מפריע לי שחסר מבנה קבוע בבתים. חוסר העקביות קצת צרם לי. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף, עוד אחד!!! אותה שמש שזרחה בשמיך, אותן דמעות שניקדו את ימיך ואתו שיר המתנגן, חרישית, בליבך הם שייבשו את ביצת געגועיך ויחיו, את ימת אהבתך. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה תסלח לי, אבל- זה מתחיל לחזור על עצמו.... שי- תחדש, העם צמא לחידושך! [ליצירה]
- [ליצירה] לא נעלבתי, ההיפך, התעניינתי... [ליצירה]
- [ליצירה] רסיס, כרגיל- אתה מפליא במילותיך.... פשוט נפלא! רגע פשוט המתואר בכ"כ הרבה קסם, דיוק, יופי וכשרון... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים בעיני. פשוט מקסים. הייתי משנה את השורה "שאינן עדיין במילון" ל- שלא נהגו על שפתיים" ואת השורה האחרונה כך: "למי אשר כמוני- אבדו מילותיו". [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה, כיף לקרוא... [ליצירה]
תגובות