היום
השיר שלי עצוב,
תו בודד מתנגן
כאב,
מחמם במה
היא הלב,
שחשוך
זה אך רגע,
ואולי
כוכב שנפל
ימלא בי מחדש
את חיי...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואני לא הרגשתי במתח כלל, הניגודיות, כביכול, הוצגה ביצירה זו בצורה נעימה, פשוטה, כאילו השילוב קיים, ברור זורם ולא מתנגש. מקסים, חייכתי, נהניתי, חשבתי. ולפעמים זה כל מה שיצירה צריכה לעורר.... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאני יכולה להתחבר לתחושה שאת מתארת, אם כי- לא זה מה שעמד מאחורי כתיבת השיר, היתה שם תחושה אחרת, אבל זה טוב, זו הרגשה נהדרת, אפילו, שאנשים שונים מתחברים בצורה שונה ומתעוררות להן תחושות והרגשות שונות, מיצירה שלי. תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון יפה, הבית האחרון עומד בפני עצמו, בעיני, ההתחלה פחות זרמה לי- מילים חזרו על עצמן, לא יודעת, זה נתקע.... [ליצירה]
- [ליצירה] :) צחית- גם בכתיבה ההרגשה היתה מן מתח מתגבר והולך, התקדמות בעצבים דרוכים עד השורה האחרונה, שבא המנוחה, השלווה והנשימה לרווחה... ותודה לך ואלעד.... [ליצירה]
- [ליצירה] אז גם אני מגיבה ורוצה לומר- עד כמה יפה השיר הזה, עד כמה עדין הוא, ונוגע!!! הייתי משנה את משפט כי "זכוכיתי", לא רץ... עם זאת- מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- מה קרה ושיריך הפכו תמציתיים כ"כ? בכל מקרה- ביצירה הזו- זה מצליח ובגדול. [ליצירה]
- [ליצירה] אח, נחמד מאוד, מעניין ביותר! אולי אנסה גם... [ליצירה]
- [ליצירה] דב- ההזמנה הרומנטית היא עבורי- לתת הצעות לסיווג :) ?! שי- אולי מונולוג, אולי "קטע", לא יודעת, זה פשוט לא נקרא לי כשיר, אבל זו רק עניות דעתי, אתה יודע... קטונתי, בכל זאת... [ליצירה]
תגובות