היום
השיר שלי עצוב,
תו בודד מתנגן
כאב,
מחמם במה
היא הלב,
שחשוך
זה אך רגע,
ואולי
כוכב שנפל
ימלא בי מחדש
את חיי...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הייתי מעבירה את המילה "בערימה" לשורה הקודמת, כך שיווצר: "שירי אכזבותיי מונחים בערימה" וכו' או לחילופין- בערימה- כשורה בפני עצמה... זאת, לצורך משקל נכון יותר של השורות ואיזונן. אולי אפילו ניתן לשדרג ולכתוב ערומים (במקום בערימה)- כפל המשמעות של ערומים-כערימה וערומים- ז"א- חשופים, יוסיף רבות לשיר ולתוכנו, לעניות דעתי. חוצמיזה, נעם לי התוכן- בדר"כ אצל יוצרים זה הפוך וגם השתתפתי כאן בשיח של תגובות בנושא- שכן, משום מה, עצב וכאב מהווה לרובינו דשן טוב יותר ליצירה מאשר אושר ושמחה פשוטה. שמחתי לקרוא שאצלך- חדוות היצירה וההשראה ניזונות מדברים חיוביים. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך פלונית על שאת תמיד קוראת ומגיבה :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה פשושית, תמיד נחמד לשמוע (או לקרוא) ששיר שלך עשה משהו ונגע בנפשו של אחר... שבת שלום! [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון יפה, גם השימוש בדימויים- על אף שאינם חדשניים, זה לא מרגיש נדוש מדי. אבל- אני מסכימה עם שנכתב פה קודם- נדרש עוד קצת ליטוש, לפעמים ההרגשה היא של ניסוח ילדותי ויש שורות שפתאום בגרות ניכרת, חסרה לי קוהרנטיות ביצירה... [ליצירה]
- [ליצירה] משובח! [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- כמה זה יפה! אני נהנית לקרוא את יצירותיך לאחרונה- יש בהם, לעניות דעתי, ובלי שמץ של יהירות- קפיצת מדרגה, ליטוש והתקדמות שינוי שאין לתארו. משהו מאוד קיצוני השתנה- הכתיבה בוגרת יותר, ממוקדת יותר ויפה! הייתי משנה את השורות הראשונות כך: בשעת בין השמשות/כשראיתיך לראשונה/ציירתי דיוקנך בשחור ולבן/וכשעלתה הלבנה/זהרו פנייך באור נגוהות וכו' בל זאת רק אני וזה כנראה שאלה של סגנון... [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- זה היה ועודנו- מקסים, תמים, מתוק ועדין. חשבתי שפשר עוד ללטש, הנה רעיון שלי לעריכה מחודשת, וזו רק הצעת הגשה: ישבתי לכתוב לך שיר פרטי, בלעדי, רק של שנינו, שאף אחד לא מבין מלבדך ומלבדי, מלבדנו. כאשר סיימתי ניגן לי אותו שיר את נעימת חיינו, אבל את לא שמעת את צלילו... אז כתבתי כאן, מילים שכולם יבינו והם לא יהיו עוד- רק שלנו עדיף, כך נדמה, שנישאר רק אנחנו שנינו את ואני ונבין זה את זו, בלי שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] זה באמת טוב... :) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את מסגרת הבתים ואת התקופה השונה שהוכנסה בכל אחד מהם, בלי לפגום באחידות. כבני מרון נעמוד חוששים ויראים מאימת דינך ומעשינו מתנקים מחטאים, נחרדים מכל שופר שיזעק בקול, את שברינו, תרועתינו לאדון הכל. [ליצירה]
תגובות