[ליצירה]
זו יצירה מקסימה וקסומה, כואבת, חושפת, אמיתית ונוגעת. אני מסכימה עם מה שנכתב כאן קודם- שהבית השני, הוא לב היצירה והוא הטוב ביותר. והייתי מציעה שיפור אחד- "זה שיבוא מחר" ולא מי שיבוא וכו'...
[ליצירה]
חזרתי מהמקום הגדול והעוצמתי הזה לפני פחות משעה-
כמה עוצמות, כמה כוחות, כמה קדושה, התעלות, חוזק, יופי, אמונה וחוזק יש בקיר הכותל המערבי.
אלפי תודות, תפילות ודמעות של אושר ושל יגון שפכתי שם ועוד אשפוך.
זה לבוא רצוץ, כואב וריק- כ"כ ריק, ולצאת- מלא עד אפס מקום, עד כמעט חוסר יכולת לנשום!!!
איזו זכות לגור כאן, להיות בעל פריבילגיה ללכת לשם ככל שארצה- להתחבר, להשבר ולהבנות מחדש.
נגעת- בנושא המדובר, באחת מציפורי נפשי...
[ליצירה]
מקסים,
הייתי מנסה לשנות לכתוב בגוף שלישי, להוסיף קצת לקסם, למיסתורין, לקרוא לה בכינוי מיוחד שיוסיף לזוהר ולעדינות שביצירה.
בנוסף-
"מדי שנה
בט"ו באב
הירח מלא.
גם אני
ירדתי לכרם..."
גם אני? באיזה הקשר זה נכתב- צריך לשייך זאת למשל "כמו הסער, ירדתי, גם אני..." או "כדרכם של אוהבים ירדתי גם אני..." וכיו"ב.
מקסים.
[ליצירה]
מקסים- כמעט ככל יצירותיך...
הייתי עורכת קצת שונה:
בכל זאת
זה נראה אפשרי.
אבלאני
בספק,
אם ברצוני
לבצע,
את כל מה
שבר-ביצוע.
ואולי
דווקא
משום כך
כדאי
להעיז,
ליצור
את מה שבספק
אם ניתןלהגשים
מה שאני
כל-כל שואף
לעשות.
[ליצירה]
תיאור יפה, וגם הניסוח, הייתי משנה ב"אלפי ציפורי דרור כאלפי שנות גאולה", ל"כשנות הגאולה", אני יודעת, זה נראה קטנוני, אבל לי זה הפריע וזרם טוב יותר בלי....
תגובות