העברתי ידיי
על עינייך
רפרוף שפתותיי
במליחות דמעותיך
פעימות ליבי
בקצב נשימותיך
והבל פיך
על פניי
מבטיח ,
אחד אנחנו
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מרציפן- רק אשב, כי שני השירים פורסמו ונכתבו מאותו מקום, באותו הלך רוח, ניזונים ומדושנים מאותו הרגש ולכן, אולי נתנו לך הרגשה דומה. עם זאת, לא רואה טעם בלחכות בפרסום "שישכחו". אין בפרסום יצירות כדי לרצות הקוראים או לנסות "לעבוד" עליהם, ולהכניס להם חומר בדלת אחורית.... ולגבי הערתך על עובדת השיר האמריקאי: בחציי אני אמריקאית,- חושב שזה קשור?! או במילים אחרות, לא הבנתי אם זה טוב או רע.... כל טוב, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] כל השירים, אחד. לא? לפחות השניים שהתפרסמו היום. (היה יותר טוב אם היית מחכה קצת, נותנת לשכוח ומפרסמת שוב). שיר אמריקאי להפליא. [ליצירה]
- [ליצירה] אך, איזו פשטות, איזה יופי! נהדר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים, נוגע, עצוב, נעים, מעורר הזדהות- כל כך הרבה תחושות התעוררו בי למקרא שיר זה! שי- זה נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] קסום. חזרת טוב- טוב מאוד, טוב מתמיד, שונה, וכ"כ טוב!!! [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי את הרצף בשורות הבאות: "ואוושות הרוח שמחאנו לך כפיי שפרשנו לך כנפיים שם שזרתי את ליבי" אולי חסר אות או מילת קישור? [ליצירה]
- [ליצירה] שבוע טוב, פתיחה נפלאה! כתוב יפה ולשם שינוי- גם מובן, קריא, זורם, מרגיש ומרגש. אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מקסים- פשוט נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי יקירי, לא פיספסת דבר, אם היא האחת של חייך, תלחם עכשיו- אף פעם לא מאוחר (החרוז יצא בטעות...) אם מרגיש שוויתרת מוקדם מדי: א. זה לא נכון, כנראה שלאז זו היתה ההרגשה ואיתה היית צריך לזרום... ב. עכשיו תקום- תצעק ותילחם, תגייס את כל שיש בך/לך ואל תתייאש, ואם זה לא ילך- תדע שניסית ותוכל בלב שלם יותר, רגוע יותר, כואב יותר, אבל גם יותר למוד ניסיון ומפוכח. בנוגע לשיר- תנסה פחות חרוזים, יותר לזרום עם המילים, לקטוע שורות, לא להתחייב לסיומות... (טוב נידבקתי ממך בחיידק החרזת, אני מפסיקה כי אני כבר נסחפת)... נדבר... איה:) [ליצירה]
- [ליצירה] הבית השני מקסים בעיני, עדיין חסר ליטוש, לעניות דעתי במגרת הבתים- הראשון והשני.... הייתי מנסה עוד קצת [ליצירה]
- [ליצירה] מגיבה, קצת-לצערי, בתור הצד השני... אוף, למה זה צריך להיות ככה?! [ליצירה]
- [ליצירה] ובשירך שכתבת, ראיתי הכל- רגש וצבע לבן וכחול וניגון מבית אבא התנגן ועמד כעננה, כמו פרח כחופה עשויית בד המתנפנפת ברוח ונושאת שיר הלל על יופי בריאה ונשגבותו של האל. [ליצירה]
תגובות