העברתי ידיי
על עינייך
רפרוף שפתותיי
במליחות דמעותיך
פעימות ליבי
בקצב נשימותיך
והבל פיך
על פניי
מבטיח ,
אחד אנחנו
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מרציפן- רק אשב, כי שני השירים פורסמו ונכתבו מאותו מקום, באותו הלך רוח, ניזונים ומדושנים מאותו הרגש ולכן, אולי נתנו לך הרגשה דומה. עם זאת, לא רואה טעם בלחכות בפרסום "שישכחו". אין בפרסום יצירות כדי לרצות הקוראים או לנסות "לעבוד" עליהם, ולהכניס להם חומר בדלת אחורית.... ולגבי הערתך על עובדת השיר האמריקאי: בחציי אני אמריקאית,- חושב שזה קשור?! או במילים אחרות, לא הבנתי אם זה טוב או רע.... כל טוב, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] כל השירים, אחד. לא? לפחות השניים שהתפרסמו היום. (היה יותר טוב אם היית מחכה קצת, נותנת לשכוח ומפרסמת שוב). שיר אמריקאי להפליא. [ליצירה]
- [ליצירה] יצרת כאן יצירה חדשה שיכולה להיות מתאימה לפרסום, תודה-כתמיד, על הרגישות והתגובות מלאות הרגש והמחשבה. [ליצירה]
- [ליצירה] שינוי מבורך, זה מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ יפה! הניסוח, התוכן- פשוט יפה, יפה ופשוט! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא הייתי מסווגת כשירה, השורות הראשונות, מעוררות ציפיה ליצירה.... אבל אח"כ, נשאר הרושם של הוצאת רגשות, בלי מסגרת ותחימה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי- ניכר ניסיון שבירת הצורך הכפייתי לחרוזים, ניסיון חיובי, שאכן משדרג, משהו, את הכתיבה... תנסה למצוא את הרגש שבך ולהגדיר אותו ממקום קצת אחר, מרובד שונה, מהסתכלות אחרת. פחות מבחוץ, תדלה אותו ממעמקי הלב- ותכתוב אותו ישר ומיד- על דף, אל תמחק, אל תתחייב לשורות/צורות/כללים. תזרום, תתנגן עם המילים, עם הרגשות, עם הכאבים, תנסה למצוא גם נקודה שמחה- לתיבול, ואל תתיאש, עד אשר תבוא על סיפוקך!!! ובעצם- מי אני שאשפוט? ומנגד, הרי לשם כך אנחנו כאן, ואתה כבר יודע- שהכל מאכפתיות ואהבה... היה בטוב, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] שי- איזה יופי!!!! הסגנון של יצירותיך האחרונות שונה, השתנית, התפתחת, זה מקסים, זה נפלא, זה כ"כ יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] לשלהבת רק אסביר, אמנם אחר זמן, כי נושא היצירה הוא הטבע, החיים, הזמן שחומק לנו בין האצבעות. ושתיקות. [ליצירה]
תגובות