העברתי ידיי
על עינייך
רפרוף שפתותיי
במליחות דמעותיך
פעימות ליבי
בקצב נשימותיך
והבל פיך
על פניי
מבטיח ,
אחד אנחנו
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מרציפן- רק אשב, כי שני השירים פורסמו ונכתבו מאותו מקום, באותו הלך רוח, ניזונים ומדושנים מאותו הרגש ולכן, אולי נתנו לך הרגשה דומה. עם זאת, לא רואה טעם בלחכות בפרסום "שישכחו". אין בפרסום יצירות כדי לרצות הקוראים או לנסות "לעבוד" עליהם, ולהכניס להם חומר בדלת אחורית.... ולגבי הערתך על עובדת השיר האמריקאי: בחציי אני אמריקאית,- חושב שזה קשור?! או במילים אחרות, לא הבנתי אם זה טוב או רע.... כל טוב, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] כל השירים, אחד. לא? לפחות השניים שהתפרסמו היום. (היה יותר טוב אם היית מחכה קצת, נותנת לשכוח ומפרסמת שוב). שיר אמריקאי להפליא. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, קטיעת השורות לא תמיד נכונה, בעיני.... הבית: מסיר את המנעול יוצא למקום ההוא בלב זכרונות בו לא ביקרתי, כאלבום חתום שלא פתחתי, אותו הריח נותר יפה כ"כ- יכול לעמוד בפני עצמו!!! [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב, מרגש, אינטימי.... לא הייתי מגדירה כשיר, אלא יצירה מסוג אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] מודה, לקח לי ארבע-חמש פעמים, משהו נתקע לי בהתחלה, אבל היה שווה ועכשיו קניתי לי הזכות להגיב ולומר שזה טוב, נוקב, אמיתי ויפה. ובניסיון להבין מה תקע אותי- קראתי שוב, זה המקצב השונה והתבנית האחרת בין שני הבתים, (עם השני יותר התנגן לי). שנה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובות, אני מרגישה שחלקן לאממש ממוענות אליי, מבחינתי הטריגר ליצירה ומה שהביא אותה לידי ביטוי היה מציאת הגופה של הילדה ובעיקר העובדה, כי איש מבני משפחתה לא דרש את גופתה לקבורה, ועם זאת, יש בשיר הזה גם מעבר למקרה העצוב והטראגי הספציפי הזה, הכאב הזה התחבר למלא מקומות אחרים, כמו שהיטיב joy לתאר. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. שינית משהו בכתיבה, זה נראה רגוע יותר, פומפוזי פחות- ובעיקר מקסים ומיוחד כ"כ! [ליצירה]
- [ליצירה] ואם יורשה לי, לפי הכרותי עם כותב המסרים הברורים :) הוא האחרון שיכעס על ביקורת כזו ובכלל... חג עצמאות שמח לכולנו (ועוד קודם- יום זכרון עצוב) [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה על התגובה וארשה לעצמי להשיב: דדוקא הפרץ הזה מתבטא בשורות הקצרות, כל שורה-מדרגה והתגברות של הרגש, עוד קומה, ושוב, לא נרגע, ועוד מילה בורחת, מתארת, מנסה לרדוע אבל מתפרצת וקוטעת את הקודמת, משם זה בא- האמת בלי הרבה תכנון, ולכן, אחרי קריאת התגובה המקסימה, וקריאת היצירה מחדש, בכל זאת- בוחרת, הפעם, להשאירה כמו שנכתבה. ותודה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי... [ליצירה]
- [ליצירה] אותו ארמון שבנית ילדי, שגלים בו שברו חומותיו שהים בו שפך זעמו ומימיו שאבד במצולות חוף וזרות יקום מחוזק וישכן בו מלכות.... רעיון חמוד, ניסוח קצת מליצי מדי בבית הראשון.... [ליצירה]
תגובות