העברתי ידיי
על עינייך
רפרוף שפתותיי
במליחות דמעותיך
פעימות ליבי
בקצב נשימותיך
והבל פיך
על פניי
מבטיח ,
אחד אנחנו
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מרציפן- רק אשב, כי שני השירים פורסמו ונכתבו מאותו מקום, באותו הלך רוח, ניזונים ומדושנים מאותו הרגש ולכן, אולי נתנו לך הרגשה דומה. עם זאת, לא רואה טעם בלחכות בפרסום "שישכחו". אין בפרסום יצירות כדי לרצות הקוראים או לנסות "לעבוד" עליהם, ולהכניס להם חומר בדלת אחורית.... ולגבי הערתך על עובדת השיר האמריקאי: בחציי אני אמריקאית,- חושב שזה קשור?! או במילים אחרות, לא הבנתי אם זה טוב או רע.... כל טוב, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] כל השירים, אחד. לא? לפחות השניים שהתפרסמו היום. (היה יותר טוב אם היית מחכה קצת, נותנת לשכוח ומפרסמת שוב). שיר אמריקאי להפליא. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הייתי מסווגת כשירה אולי "קטע", או "במשפט אחד". חוצמיזה, לא ראיתי טעם בכתיבת הכותרת, כתיבתה בשם השיר, מספיקה בעיני. לגופה של יצירה, היא נחמדה ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] דב- ההזמנה הרומנטית היא עבורי- לתת הצעות לסיווג :) ?! שי- אולי מונולוג, אולי "קטע", לא יודעת, זה פשוט לא נקרא לי כשיר, אבל זו רק עניות דעתי, אתה יודע... קטונתי, בכל זאת... [ליצירה]
- [ליצירה] שלוש נקודות בסיומה של שורה, משאירות מקום לכל אחד לחבר את ההמשך שלו... עיין ערך :) אם אתה ממש מתעניין והמתח הורג אותך בנוגע לכוונה שלי- ולמה אני התכוונתי- אשמח לשתף אותך בהזדמנות. איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] היוכל להכתב שיר נפלא מזה בשבח הארץ?! קסום ונפלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] איך אפשר שלא להגיב על זה- מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] מגיבה, קצת-לצערי, בתור הצד השני... אוף, למה זה צריך להיות ככה?! [ליצירה]
- [ליצירה] העלה לי חיוך של עצב... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה על התגובה וארשה לעצמי להשיב: דדוקא הפרץ הזה מתבטא בשורות הקצרות, כל שורה-מדרגה והתגברות של הרגש, עוד קומה, ושוב, לא נרגע, ועוד מילה בורחת, מתארת, מנסה לרדוע אבל מתפרצת וקוטעת את הקודמת, משם זה בא- האמת בלי הרבה תכנון, ולכן, אחרי קריאת התגובה המקסימה, וקריאת היצירה מחדש, בכל זאת- בוחרת, הפעם, להשאירה כמו שנכתבה. ותודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, פשוט מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין! אחד המשפטים המצדיקים את הקטגוריה הנפלאה הזאת... [ליצירה]
תגובות