בו נחרוז
בוא נצחק
בוא נברח
בוא נלמד
בוא נתפרע
נשתולל
נתפקע
בוא נלך בוא
נבוא בוא
נכתוב את כל שיש
בו
ונישן...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם- כל המגיבים על הקריאה והפרגון. ערב מקסים ופורה :) [ליצירה]
- [ליצירה] פחות התחברתי, הרגשתי מה ניסית להעביר, או לכל הפחות הרגשתי תמונת מצב מהיצירה, אך לא התחברתי לדימוי, הוא לא היה עקבי בעיני ולא דייקת במטאפורה, לי זה הפריע. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף, יהונתן- תודה שהבנת (עד כמה שזה נשמע מגוחך לומר...) [ליצירה]
- [ליצירה] לידוע- וכי למה טעון? [ליצירה]
- [ליצירה] יקירי, המקצב לעיתים קטוע בעיני ולא זורם. בבית השני והשלישי החרוז הוא "לאיבוד", הייתי מציעה למצוא מילה אחרת שלא תהיה כפילות. ובבית השלישי פעמייםם "אני" כשבשאר הבתים שמרת על אחידות של פעם בודדת. בקיצור- הרעיון (כמו כמעט כל רעיונותיך) יפה, לדעתי עוד יש מה לעבוד על יצירה זו... [ליצירה]
- [ליצירה] ובשירך שכתבת, ראיתי הכל- רגש וצבע לבן וכחול וניגון מבית אבא התנגן ועמד כעננה, כמו פרח כחופה עשויית בד המתנפנפת ברוח ונושאת שיר הלל על יופי בריאה ונשגבותו של האל. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה שלא להבין, עם הסבר כזה, למרות העובדה שההסבר הוא כביכול, פיזי-מדעי, הוא מעורר רוחניות באופן מופלא. הייתי נמנעת מסיומת השלולית, כן הביעבוע, כן התסיסה והצריבה, אבל בלי אותה לולית חומה שמורידה את הקורא חזרה לכ"כ גשמי וטכני. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה מאוד עם צחית, גם הייתי משנה את הסיווג, זו יכולה להיות יצירה תחת "שירה". הייתי אולי מוסיפה בית שלישי: אותו הזבל של אתמול שנערם ברחובות העיר יעלם בחדשות בוקרו של יום.... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! [ליצירה]
