דמעה לדמעה נאספו
כתפיים נרעדו
לב נשפך כמים
עיניים נשאו אל שמים
ופחד גדול נפל
האם נמחל?!
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה דב, ריגשת אותי [ליצירה]
- [ליצירה] נפעמת שוב- ושוב ופעם נוספת, מפשטות הכתיבה והתכנים! קצת נקטע לי הסוף, השאיר אותי עם שלוש נקודות וטעם לעוד. אדם- שוב תודה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אותי זה לא השתיק שי, ההיפך... עוצמתי ויפה! שבוע טוב. אגב- חזרתי, כפי ששמת לב, או לא.... ואני מתכוונת להשאר פה לזמן מה, עד ההעלמות הבאה.... איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] כתבת פעם משהו מאוד דומה- פתיחה כמעט זהה, אם אינני טועה. הרעיון, כבדרך כלל אצלך, טוב, חשוב ונכון, הפעם, פחות אהבתי את ההגשה, בין השאר בגלל תחושת החזרה על שירים קודמים וטובים יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] ראי למציאות... [ליצירה]
- [ליצירה] לוותר על הסוף- את אומרת? לא יודעת, אני אחשוב על זה. נראה לי יותר שלם ככה... תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, הגם שזה לא הסגנון הרגיל שלך.... [ליצירה]
- [ליצירה] באמת מקסים. האם קראת את "הנרות בערו עד כלות"? ספר מופתי בכתיבתו המאלפת, בו גיבור הסיפור קורא את יומנה של אשתו וכך, בהסכם שבשתיקה ביניהם הוא מתוודע למחשבותיה, רצונותיה האמיתיים ורגשותיה. יצירתך זו הזכירה לי מאוד את הספר המומלץ הנ"ל. נהניתי. שנה טובה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] זורם, מזמין ולוחץ על נקודה קטנה ומדוייקת ברגש.... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה על התגובות החמות, חיממתם ליבי... [ליצירה]
תגובות