את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אח, איזה יופי!!!!!!!!! יופי צרוף, שיר חדש ומפעים... [ליצירה]
- [ליצירה] ראי למציאות... [ליצירה]
- [ליצירה] אה, אבל התכוונתי שתשאר בדוף המילה "גם", מצירוף האותיות שהופרד בגמגום... (אופס, זה יצא קצת מסובך...) והגמגום שלך משמעו....?! [ליצירה]
- [ליצירה] היה לי קשה לקריאה... התמונה יפה- אולי לחזותי-?! [ליצירה]
- [ליצירה] טובי- בעיני זה לא הפוך, או יותר נכון, כמו שכתבת בכותרת לתגובה- אולי זה הקטע ;) חוצמיזה- לא יודעת מה זה מזכיר לך, משו ממני? אם את נזכרת- תכתבי, ותודה על התגובה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מתביישת לומר שאני לא מכירה, אבל- אלך להשלים את חסך השיר הזה. תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים ביותר, תמונה איכותית! [ליצירה]
- [ליצירה] שימחתני וריגשתני... תודה- חמודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני נפעמת, זה כ"כ יפה, זה כתוב נהדר, פשוט נפלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! טלי- מהטובים!!! [ליצירה]
תגובות