את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים, משלימה את רעות- לי, הבית הראשון הוא ש"עשה את זה".... [ליצירה]
- [ליצירה] יש משמעות לדברים, מעבר לרובד החיצוני של המילים. כפי שאמרתי, אני יכולה הבין למה חשבת כך, אבל לא רק זו היתה כוונתי!!! לא להפגע בבקשה. וגם אם כן נראה זאת בהקשר לאמירתך הנדונה, אין כאן תוכן עוקצני. תקשיב לו, או לקול שלי, כאמור לעיל... בכל אופן, אם נפגעת, התנצלותי הכנה... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! הצלחת להשמיע מעל דפי האתר את הצרחה בדממת המילים... [ליצירה]
- [ליצירה] לא ברור איך עוד לא הגיבו לזה, לכבוד הוא לי להיות הראשונה- אני חושבת שזה מקסים, חזק, כתוב מצויין!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין, כתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חמוד, החריזה מאולצת, בעיני. אולי שי צודק וסיווג אחר יקל על היוצר בביטוי הרעיון ויתאים יותר לאופן בה בחר להביא לידי ביטוי את דבריו... [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא הייתי מורידה את הפסקה השניה.... חוצמיזה- רעיון יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הרוזן- לא ירדתי לסוף תגובתך, התואיל להסביר ולהאיר עיני? [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים בעיני. פשוט מקסים. הייתי משנה את השורה "שאינן עדיין במילון" ל- שלא נהגו על שפתיים" ואת השורה האחרונה כך: "למי אשר כמוני- אבדו מילותיו". [ליצירה]
- [ליצירה] רון- זה יפה, זה כ"כ יפה. ניסוחים מקוריים ויפים, הכל זורם, נקרא בקלות, משאיר שביל של תוגה ושותפות בהרגשה.... מקסים ביותר! יצירה משובחת!!! [ליצירה]
תגובות