את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין ביותר וכתוב מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר להבין, להזדהות, להרגיש, להסחף, להתמלא ולאהוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] העונג שלי, תודה לכולם! [ליצירה]
- [ליצירה] נפעמת שוב- ושוב ופעם נוספת, מפשטות הכתיבה והתכנים! קצת נקטע לי הסוף, השאיר אותי עם שלוש נקודות וטעם לעוד. אדם- שוב תודה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, הבית הראשון, פחות זרם לי, קצת נתקע לי, והשני- יפייפה! [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם צחית, אך הייתי מסווגת את היצירה לא כשיר, אלא... לא יודעת, תחשוב על זה... [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מקסים, פשוט ומקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] לא חששתי מתגובתו של יוצר לא חששתי מלאמר דברי, או לבקר אך מקום לא מצאתי לומר את דברי שכן התנהל ביניכם דיון קצת לירי ונעם הוא לי והוא אשר רציתי לומר ועכשיו, לצערי דיון זה נגמר [ליצירה]
- [ליצירה] התחלה מצויינת, מרתקת, מסתורית, מעבירה צמרמורת קלה. . . אח"כ, הבית השני (אם אפשר לחלק השיר לשני בתים) שונה מאוד וקצת הלכתי לאיבוד בעיקבותיי. את הסיומת, על אף המשמעות שיכולה להיות בה, לא אהבתי. חשבתי שהיצירה יכולה ללכת לכיוון אחר חזק יותר. [ליצירה]
תגובות