את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה, מעניין שלחלקכם נדמה כי ברור מושא השיר וחלק תמהה ומחפש חיבור ממשי... כל אחד והמקום שכל יצירה מובילה אותו אליו- זה היופי בשירה. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק, מרגש, מגיעות ברכות לנותן המסורב? [ליצירה]
- [ליצירה] לא ספיראלה, לא מדובר בהלוויה, אם כי אני סוברת כי כל אחד מתחבר לנקודה אחרת ומבין תוכן אחר ממסגרת של שיר... אביב וסתיו- קיבלתי, הפנמתי ושיניתי. - רוב תודות!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אם הבנתי נכון, ובעצם האם יש נכון ולא נכון?!- אז זה מקסים, דורש קריאה מעמיקה ומספר חזרות, אבל זה שונה, ומעניין ומרענן, ומביע בפשטות ובעומק, כ"כ יפה, את הסיטואציה. זה יפה! אבל לא קל לקריאה, אין לי הצעות איך להקל על הקורא, אבל סומכת עליך שתחשוב על זה. בכל אופן, זה יפה ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב! חמוד :) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי והפעם גם התחברתי... שי- זה מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, פשוט מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] משפט נכון, אבל חסר פואנטה ועומק המתבקש במשט אחד המתיימר להיות יצירה בפני עצמו. לגופו של עניין, יש דברים כואבים מחרטה ואולי נובעים ממנה- פיספוס למשל, אבל למה לדכא? שתמיד תהיי בשמחה :) [ליצירה]
- [ליצירה] תןדה על התגובות (אמנם אני מגיבה קצת באיחור, אבל- מוטב מאוחר מלעולם לא, לא?!) [ליצירה]
- [ליצירה] בפיטפוטי, אם רק תאזין לו תמצא את סוד חיי - רזי נפשי ובשירך, הכנס דמותי ואם תרצה, דוממת ללא מילים תזרום שפתי [ליצירה]
תגובות