את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נעים לקריאה. נדמה לי שיש לכתוב "חלקת האלוהים הקטנה שלנו", וסליחה על הקטנוניות [ליצירה]
- [ליצירה] טוב תיקון- אז שסיימתי לכתוב, כבר לא הייתי הראשונה להגיב.... ואני חושבת שבכוונה מה שקורה בדר"כ נכתב בסוגריים)... ושוב- זה מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] משובח! [ליצירה]
- [ליצירה] הקור תחת רגליכם, הקפיא גם אותי הרתיעני מלגשת מלקחת מלתת, עמדתי שותקת מתבוננת רק לוחשת את עצמי נוכחותי קיומי אל מול קיומכם [ליצירה]
- [ליצירה] דב- תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מקסים, פשוט ומקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] ספיצ'לס [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ונעים, אם כי חסר בשר, לטעמי. יש את המסגרת, את הקלילות, העדינות והאופטימיות, אבל חסר המרכז לשמו תיועד המסגרת... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו- שי, התעלת על עצמך!!! מדהים בעיניי :) [ליצירה]
- [ליצירה] :) מקסים! [ליצירה]
תגובות