את
הפזמון של חיי
שיר אהבתי נטול הבתים
ופעם, בלילה, עת
חושך-
לא נכבה,
הדלקת לי כוכב
ובירח דהוי
קישטת שמי ימיי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היוכל להכתב שיר נפלא מזה בשבח הארץ?! קסום ונפלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ביותר, קצת פשטני מדי- היה ראוי לכתוב זאת עמום יותר ולא כ"כ ברור ומוביל במיידית לתוכן... [ליצירה]
- [ליצירה] אז אספר לך באישי, אני שמחה שזה מסקרן... [ליצירה]
- [ליצירה] רון- כרגיל, נהניתי לקרוא, הסגנון שלך יפה, זורם מיוחד, מעניין, מעורר, עכשווי ונוגע.... יפה ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] קשת אחת שנשברה בתוך ענן, יוצרת תמונה מרהיבה של צבעים ואין עוד שום אושר שיוכל לרפא, לבבות שבורים. ובכל זאת, אני מאמינה שאפשר... [ליצירה]
- [ליצירה] שי- היה לי קשה לקרוא, אפשר עזרה? [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השינוי בפיסוק, גם את החזרה על השורות. המילה האחרונה, על אף שאני מבינה את המשמעות שהיא מנסה להכניס, לא מתאימה בעיני, השיר יפה גם בלעדיה................ שנה טובה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי במיוחד את הפסקה האחרונה "רק הנדנדה ממשיכה להתנדנד.... וכו'" השורות שקדמו לה- מצאתי אותן לא מלוטשות ובעלות תיאורים ילדותיים קצת ולא מעבירים מסר ו/או תוכן נוסף... [ליצירה]
- [ליצירה] נפעמת שוב- ושוב ופעם נוספת, מפשטות הכתיבה והתכנים! קצת נקטע לי הסוף, השאיר אותי עם שלוש נקודות וטעם לעוד. אדם- שוב תודה!!! [ליצירה]
תגובות