שימי ראשך על כתפי,
אלטף
שערך עד ילבין.
הניחי ידך הענוגה בכפי,
לא ארפה
גם אם תתחספס ותזקין.
אספור כל שחר שיפציע
ביננו
אנצרו בליבי עת יחשיך.
ואדע כי האושר הצף
בליבנו
לא זמני הוא ועוד יאריך.
[ליצירה]
יפה ביותר, עדין, רגוע ונוסך שלווה.
עם זאת, שתי הערות: לא הבנתי מה צורך מצאת ברווח שיש בין השורות בהתחלה וכן בשורה התשיעית, כמדומני שיש לשנות מ"את המרחב כל היקום" ל-"את מרחב כל היקום".
[ליצירה]
בעודי שומעת ברדיו את השיר של ריטה ורמי "זמן שנשאר ואין רחמים", נתקלתי בכותרת יצירה זו, המקריות חייבה אותי להציץ ולקרוא, וטוב שכך.
כמה חוזק, איפוק עוצמתי, ביקורת שקטה וכ"כ חזקה ומנערת.
נוקב, עדין, חזק, מצויין!
[ליצירה]
חמוד ביותר!
שי, איזה מהפך עברת, איזו דרך ארוכה מהימים של מרקסינוס ומקבילו- שי, להיום!
השתבחת ועם הזמן אתה רק הולך ומשתבח, וכמוך- יצירותיך! אני מתענגת!!!
[ליצירה]
האמת, לא הבנתי את המבנה וגם לא את הניגוד בבית האחרון, שנפתח ב-אך....
יש ניסוחים יפים וניכר שהשיר נכתב ממקום של רגש , ערגה, אולי איזה געגוע, אולי אכזבה...
דרוש ליטוש ומיקוד, לעניות דעתי.
תגובות