שימי ראשך על כתפי,
אלטף
שערך עד ילבין.
הניחי ידך הענוגה בכפי,
לא ארפה
גם אם תתחספס ותזקין.
אספור כל שחר שיפציע
ביננו
אנצרו בליבי עת יחשיך.
ואדע כי האושר הצף
בליבנו
לא זמני הוא ועוד יאריך.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נדע שמחת אוהבים בין שפע ניגונים בין ימים קרים וחמים עד היותנו באים בימים. שיר בעל תווית איכות! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] ולעת זקנה גם המוות לא יפריד בינהים... אהבתי את האור שבוקע מהשיר... שלך פרח בר. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד מאוד יפה.(מאוד מאוד מאוד...) [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע שיר אהבה יפהפה, מעורר רגש. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, הגם שזה לא הסגנון הרגיל שלך.... [ליצירה]
- [ליצירה] נראה שזה נכתב כמזמין לחן. בתור יצירה לקריאה בלבד- חסר לי כאן המון...ואולי יש יותר מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] שנון וקליל, יפה ביותר! ברוכה הבאה לצל קורתינו, מצטרפת לברכות של שי (מיופה כוחי בוועדת קבלת הפנים :) [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, שקט וחם... תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי- ניכר ניסיון שבירת הצורך הכפייתי לחרוזים, ניסיון חיובי, שאכן משדרג, משהו, את הכתיבה... תנסה למצוא את הרגש שבך ולהגדיר אותו ממקום קצת אחר, מרובד שונה, מהסתכלות אחרת. פחות מבחוץ, תדלה אותו ממעמקי הלב- ותכתוב אותו ישר ומיד- על דף, אל תמחק, אל תתחייב לשורות/צורות/כללים. תזרום, תתנגן עם המילים, עם הרגשות, עם הכאבים, תנסה למצוא גם נקודה שמחה- לתיבול, ואל תתיאש, עד אשר תבוא על סיפוקך!!! ובעצם- מי אני שאשפוט? ומנגד, הרי לשם כך אנחנו כאן, ואתה כבר יודע- שהכל מאכפתיות ואהבה... היה בטוב, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה על התגובה וארשה לעצמי להשיב: דדוקא הפרץ הזה מתבטא בשורות הקצרות, כל שורה-מדרגה והתגברות של הרגש, עוד קומה, ושוב, לא נרגע, ועוד מילה בורחת, מתארת, מנסה לרדוע אבל מתפרצת וקוטעת את הקודמת, משם זה בא- האמת בלי הרבה תכנון, ולכן, אחרי קריאת התגובה המקסימה, וקריאת היצירה מחדש, בכל זאת- בוחרת, הפעם, להשאירה כמו שנכתבה. ותודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מרטיט!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ביותר!!!! שי אתה משתבח! [ליצירה]
- [ליצירה] א. תודה. ב. למה להוריד את הפסיק? תוכל להסביר? [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב נפלא- ההקבלה מצמררת. עצוב. כל כך עצוב! [ליצירה]
תגובות