לבגידה הזו אין כותרת
אין שורות מרוחות על דפי ידיעון
יש בה זעם וכעס, רגש
השפלה
שבריר של געגוע
להמשך שלא היה
והיא דבוקה אלינו
כתם
אות קלון
תמיד תהיה ביננו
כמו השד שבארון
כמעט תישכח
קצת ירגע
היא תפרוץ ותכלה בנו
כמו מגפה איומה
גם אם נצטער
אם נוותר
אם נסלח
גם אם נשאר
אם נערער
היא לא תשכח
זאת הבגידה, נטולת הפרסום וההדר
היומיומית, שלא ניכרת וכל חטאה הוא שקר זר
והיא הרסנית כמו אחיותיה
הבאות עם תוספות,
ולמרות פשטות מרכיביה
לא נשטפת עם דמעות...
